אלבום תמונות
דורון,
הימים עוברים ואתה לא איתנו. מרגישים בחסרונך בפלוגה ובמחלקה וכל הזמן מדברים עליך. אני כל הזמן משחזר את שארע ב- 17/8/99 איך יצאת בלי שאקרא לך בכלל ירית
בנבלה ופגעת בול ותוך כדי אמרת שממך הוא לא יצליח לברוח. איך דילגת והתקדמת בלי לפחד, בלי להסס ובלי לחשוב פעמיים, ואיך בסופו של דבר נפגעת. התמונות האלה של השהייה במחיצתך במהלך הימים האחרונים והדקות האחרונות ילוו אותי כל ימי חיי ולא ימחקו מזכרוני.
מה שעניין אותך ברגעים האחרונים זה מה שלמדת ודגלת בו כל הזמן - לרדוף אחרי המחבלים ולחתור למגע, להרוג אותם. וכך עשית. בתמונה שלך באים לידי ביטוי כל ערכי צה"ל שהם הבסיס לקימו: הפגנת נחישות, דבקות במשימה, חתירה למגע ואומץ לב. לא פחדת, התקדמת קדימה ומה שעניין אותך זה לפגוע בנבלות שפגעו בחבריך, במהלך ההתקדמות ירית ופגעת. נפלת כמו גיבור, כמו לוחם גולני אמיתי עם נשק בידמופנה לכיוון המחבלים. אני משחזר את הימים האחרונים במארב ונזכר שכשהגיע תורך לישון נשכבת על העפר, החול והאבק ונרדמת. לא עניין אותך כלום, רק לישון. בזמן הקצר שזכיתי להכיר אותך - הבנתי שמדובר באדם צנוע- עניו ושקט שעושה את העבודה שלו בלי הרבה רעש נסביב.אדם שלא מתגאה , משתחצן או מתפאר במעשיו. הגאווה היחידה שלך הייתה השירות בגולני ובמסייעת. אני כל הזמן חושב - אם אנחנו היינו מזהים ראשונים את המחבלים ופותחים באש - אני
בטוח שהיית רץ, משפר קדימה והיית מוכן לפתוח באש ולפגוע בנבלות וכל זה היה נמנע! אזכור אותך תמיד עם החיוך המבוייש שלך ועם הסיגריה ביד.
למשפחת הירשקוביץ - לנפתלי,מרים וגיל - אין מילים בפי כדי לנחם אתכם. תהיו חזקים ותזכרו שדורון שומר ומשגיח על כולנו.
אני "מכה על חטא" ומצטער שנכשלתי במשימתי ולא הצלחתי להחזיר את דורון הביתה בשלום.
דורון, אזכור אותך תמיד גיבור שלי.
דנגור משה - סמ"פ