אלבום תמונות
אמנם אלו זכרונות פעוטים אך בעלי משמעות לגבי, לא היינו אחים בלבד הוא היה עבורי גם מורה דרך צעיר אבל עם דעה שקולה.
קשה מאוד לבוא ולסכם בשורות ספורות אלו תקופת חייו הקצרים לדאבון לבי אך עשירה באירועים. קשה עלי גם הבחירה על מה לכתוב ועל מה לספר, האם על המשחקים המשותפים או על המריבות... קשה מאוד.
הפעם האחרונה שראיתי את אחי היתה במלחמת יוה"כ כשהיינו יחד בחופשה קצרה בבית. זכורני שדיברנו על לימודי נושא שמוטי מאוד התעניין ודאג לו ובין שאר הדברים אמר לי שלדעתו עלי להתחיל ללמוד בטכניון אחרי המלחמה. לאמר את האמת, תמיד פחדתי לעשות זאת לא האמנתי שאני מסוגל להתגבר על קשיי הלימודים ומוטי נסך בי את הבטחון ושכנע אותי שאוכל. ואמנם זכרתי את דבריו, שוכנעתי, ניסיתי ומוטי צדק.
כבר הזכרתי עד כמה מוטי דאג ללימודי והנה דוגמה קטנה. חבריו סיפרו לי שתמיד אהב לספר על שירותי בגולני ועל לימודי. דוגמא נוספת:
כשלמדתי בתל-אביב מוטי נהג לבקר אצלי בחופשותיו, לראות כיצד אני מסתדר. באחת החופשות שלו בחורף בא לחדרי ונוכח לדעת שמאוד קר. הסברתי לו שיש לי תנור אך אין בו מיכל לנפט. למחרת מוטי הופיע עם מיכל נפט מלא ואמר "קח את זה ושב ותלמד".
אלו רק דוגמאות קטנות וזעירות מהדמות האמיתית של מוטי. הוא אהב לעזור לא רק לי כי אם גם לחברים וידידים. וישנם דברים שלא ניתן לתארם במלים כי אם נשארים חרוטים כזכרונות.
והזכרונות ישמשו עבורי ציוני דרך בהם אלך כל חיי והוא ישאר בלבי כדמות מופתית.
אחיו שלום