4.2.68
שיר לנורית
לזהובת השיער
יושב לו חייל, רובה בידו
ואין אף אחד במקום מלבדו
מלא מחשבות הלוחם הצעיר
על בית בכפר ועלמה שבעיר
על בית שחמימות רבה בו שורה
ועל נערה הלומדת להיות מורה
שערה הארוך מחליק וגולש
ראשה החמוד על החייל חולש
זו הקטנה, הרכה
לחייל הכניסה מכה
והוא החזק, הוא הגבר
לא זז ולא הניע אבר
נכנע אל היופי הדק שבה
ויתכן כי בין רשתותיה נשבה