הרוח החיה והמעוררת
צנוע, ישר, טהור; דמותו הזכה, הטובה והמלבבת - ניחמה, עודדה, הדריכה, חינכה; עבודתו, הליכותיו, חייו - על ידם נתחנך הנוער בגליל, נתחנך גדול וקטן, כל מי שבא במגע איתו. בנוכחותו היה עף ועולה הטוב והיפה שבנפש האדם.
הפשטות, הנאמנות והקשר לקרקע המולדת - כל זה היה שופע מאישיותו כדבר-מה טבעי, מכל תנועה שלו, מכל דיבור ומכל מעשה שעשה.
במסיבות שהיו נערכות מטעם הקהק"ל של יבנאל-בית-גן בשביל הנוער המקומי, כדי לקרבו אל ענייני קהק"ל - היה משה-זלמן החיה, המעוררת, המחנכת - ומעל לכל היתה מחנכת עבודתו הפשוטה.
האיכרים נותנים את תרומתם לקהק"ל בהפרשה מתבואת גרונם - ומשה-זלמן, לאחר יום עבודה בשדה, היה סוחב שקי חיטה, תרומות האיכרים, מן הגורן אל ביתו, ומודד ושוקל ושומר ומוכר - ואוסף את הפרוטות ושולח אותן לתעודתן.
משה-זלמן קורץ מן החומר של בחירי אנשי עבודה; רבים דבקו בו, ויותר מכל דבק בו יהודה איליוביץ, בחייו וגם במותו.
י. גלפמן