תפריט נגישות

טוראי אברהם המאירי ז"ל

דברים לזכרו

מכתבים לאברהם

אלבום תמונות

30.5.83

אבריימל'ה, החלטתי לכתוב לך. כמעט כל יומיים אני מבקרת סמוך לאבן שהשם שלך חרוט עליה. אני מזקה את הפרחים - פרח צעיר שלי.
חלפה שנה מאז עזבת את הבית. כאילו היה זה אתמול.
היום באו הרבה חברים וחברות שלך מהצבא ומהמושבה. עלינו לבית העלמין עמדנו סמוך לקבר עליו חרוט שמך ואני תוכי לא מאמינה שאבריימל'ה שלנו, הגבוה והחזק, מונח שם. בשבילי אתה אי שם בצבא ואני יום ולילה מחכה.

15.6.83

השנה עברה עלינו קשה מאוד. לא אספר לך, כי זה יכאב לך מאוד.
אנו יודעים שאתה תמיד רצית שיהיה לנו טוב. מוטי וחנל'ה ובני משפחתם משתדלים להקל עלינו, אבל אתה, פרח שלנו, חסר מאוד.
אבא משתדל להמשיך לנהל את המשק ואני ממשיכה לעבוד. הכל למענך אבריימל'ה היקר.

30.6.83

החלפנו את האוטו. את הכובע עם הסמל של הצנחנים שהשארת באוטו הכחול העברתי לאוטו החדש. הוא כל הזמן לפני העיניים. קנינו גם טרקטור חדש, הרי אתה ואבא תכננתם את זה עוד לפני שיצאת למלחמה.

1.7.83

אבריימל'ה, כשאני עוברת ליד מגרש הכדורסל אני תמיד מסתכלת אל צידי המגרש ומחפשת אותך, כי תמיד בשעות הפנאי היית רץ לשם להתעמל, כדי שיהיה לך כושר, אמרת.

3.7.83

ג'ינג'י שלי

הלילה חלמתי ששנינו הולכים
ברחוב.
ניפרדנו וקבענו להיפגש.
פתאום אני רואה אותך מרחוק, ואני מתחילה ללכת מהר ואתה נכנסת לבוץ עם רגל אחת.
קראתי אליך: "אבריימל'ה, אבריימל'ה, אני כאן" הסתובבת אלי וחייכת: "אני רואה אמא, רק רגע, אני נותן את המעיל לנהג, שיקח אותו הביתה".
אתה ואני הולכים יחד, ואז התעוררתי מן החלום. הייתי כל כך מאושרת, שראיתי אותך מחייך חיוך רחב, והשיער הג'ינג'י שלך מבריק עם הבלורית. מהרתי לספר את החלום לאבא, ושנינו בכינו, כי היה זה רק חלום.

בניית אתרים: לוגו חברת תבונה