טוראי אברהם המאירי ז"ל

אלבום תמונות

ערה ואורי רביד - משפחה שכולה:

שבת 12.6.82
תל אביב

למשפחת סלומון שלום!

הכרנו את בנכם בערב זכרון שנערך לזכר בננו יובל מהצנחנים.
אבי ניגש אלינו, לחץ את ידינו והציג עצמו בשם סלומון מהמחלקה של יובל. הכרות קצרה מאוד אבל חמה ומרגשת.
...על ידידים שנאספו באותו ערב נאמר: "אילו מיטב הנוער"... "זוהי ארץ ישראל יפה"... "שמורת טבע".
לא עברו עדיין שלושה חודשים... בנכם גוסי, נלחם ונקטף. "נקטף", כי הם היו פרחים בכומתות אדומות. לא ננסה אפילו לנחם אתכם, כי אין ניחומים. לא ננסה להשלות אתכם שהזמן מרפא, כי למדנו לראות שזוהי אשליה.
אתם בוודאי שרויים בהלם, ההתפכחות מההלם קשה ונוראה. כשמתפכחים, קולטים. נכון, מסרבים לקלוט, אבל קולטים ומתגעגעים. וכשנורא נורא מתגעגעים וקולטים... אז... נדרשים להמשיך לחיות.
וכשנדרשים להמשיך לחיות מתחילה התמודדות קשה ואכזרית.
כאחים לשכול נאמר רק זאת, שאנו מקוים, כי תוכלו להיות מספיק חזקים, כדי להמשיך להתמודד ולחיות.
להתמודד ולחיות.