אברמיק אחי
כשהיינו ילדים קטנים בבית היה אבי נוהג לקחתנו יום יום אחר הצהריים לקצור ירק באותם ימים היינו נוסעים בעגלה רתומה לפרדה דרך חזרה שנמשכה זמן רב בדרך כלל היינו יושבים על הירק במרומי העגלה ואבי היה מספר לנו את סיפורי התנ"ך. על מלחמות כיבוש הארץ בימי יהושוע ועל גבורות השופטים וביניהם על דבורה וברק, שפעלו באזורינו ותוך כך היה מסביר בצורה מוחשית את המקומות המוזכרים בתנ"ל היכן הם נמצאים היום. אברמיק הקטן היה מחזיק במושכות הפרדה וסופג את אהבת הארץ הנוף והטבע מהסיפורים הללו. כשגדל החלה להתבטא אצלו אהבה זו בטיולים הרבים שהיה עורך תחילה בסביבות יבנאל ואחר בארץ כולה. תמיד היה מפציר בי שאקח אותו לטיולים איתי למרות שהיה צעיר במספר שנים ממני ומחברי וכשלא הייתי מוכן תמיד לקחתנו איתי היה יוצא לטיולים לבדו או בחברת נערים בני גילו שהיה סוחף עימו בהתלהבותו.
יחד עם אהבתו לטבע ולנוף אהב הוא בעלי חיים והיה חי את העופות הפרות ושאר בעלי החיים שבמשק והיה מכיר בשמה של כל פרה שהיתה בחצרות השכנים ברחוב כולו.
גם בתקופה ששרת בצבא והיה בא הביתה לחופשה היו ההורים מנצלים הזדמנות זאת לצאת קצת לחופשה ואבא היה אומר שהוא נוסע בשקט ביודעו שכשאברמיק בבית המשק נמצא בידים טובות.
אברמיק לא חשב מעולם על קרירה צבאית אולם בדרכו כשהגיע לגיל צבא החליט למלא את תפקידו על הצד הטוב ביותר והתנדב לסירת עוד לפני זה כשחזרתי בזמן המלחמה לחופשה הביתה והבאתי איתי את נישקי שהיה מקלעון, ביקש ממני אברמיק שאסביר לו את פעולתו וחלקיו של הנשק ולא הרפה עד שלמד לפרק ולהרכיב את המקלע. יומיים לפני שנפל היה אברמיק בחופשה ויצא לעזור לי להעביר את הממטרות בשטח המלפפונים ואז סיפר לי את תוכניותיו לעתיד הן בצבא והן בלימודים לאחר הצבא, אולם כעבור יומיים קטע מוקש את אוצר תוכניותיו וקיפד את חייו הצעירים.
מאיר