רק זמן קצר היה אתנו. טרם הספיק לתת לקבוצה את כל מרצו, מסירונות ונאמנותו - וכבר נתן את חייו. רבים עוד לא הכירוהו, מי שהכירו יודע כי הכדור שפגע בו, פגע בנו, בכוחנו ובתקוותינו. תוך התלבטויות קשות הלך בדרכו, הגיע אלינו לקבוץ ומיד הפכה קבוצתנו לו לבית. מהיום הראשון מסר עצמו למשק, לקבוצה, ללא סייגים, וסמלי הוא שעם טובי חברינו נפל.
הכרתיו זמן מועט לפני בואו אלינו, בסמינר הקבוץ בנען. גם שם היה בולט בגישתו הרצינית לכל דבר, באהבתו העמוקה לקבוץ וליסודות חיינו. את אלה הביא אלינו כנכס יקר. מן היום הראשון, מן השעה הראשונה השתרש בתוכנו והיה לאחד מאתנו, כאילו היה אצלנו זמן רב. הוא בא אלינו אחרי שנים רבות של גיוס ונדידה ממקום למקום. בשבועות המעטים שהיה אתנו, ספר לי הרבה על בית קשת ועל רשמיו, התענין ושאל כאדם הבונה לו בית חדש ובודק ומודד כל פנה וכל חדר בשמחה ואהבה.
כך ראינו אותו וכך יהיה בזכרוננו, כחבר נאמן, כאיש ההגשמה והעבודה, כזה שנתן לעם והקבוץ כל אשר יכול אדם לתת: עבודתו, אהבתו וחייו.
עוד בזמן האחרון התלבט בין רצונו להתגייס שוב ולנקום את נקמת חבריו הקרובים שנפלו במלחמה ובין רצונו להיות בבית קשת. החליט להשאר במקום שראה בו גם בית וגם קטע חזית במערכתנו, אך תבע שישתפו אותו בכל פעולה צבאית, כדי שיוכל לסלק את חשבונו עם רוצחי חבריו. רק בקרב אחד הספיק להשתתף, ממנו לא חזר.
ברוחו נבנה ונלחם!
אשר
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח