ישעיהו פינקנזון ז"ל

קורות חיים

בן יעקב ורחל. נולד בו' אייר תרפ"ד (10.5.1924) בחיפה. למד בנעוריו בבית-הספר החקלאי בכפר הנוער בבן-שמן. היה פעיל בתנועת "השומר הצעיר" והצטרף לקבוצת "הגשמה", המורכבת מנוער ארצישראלי ומחניכי הגולה. יצא עם הקבוצה להכשרה בקיבוץ בית-אלפא.

במלחמת-העולם השניה, ב-1942, התגייס לגדוד ה"באפס" הארצישראלי, שירת בו שנתים ואחר-כך עבר לבריגדה העברית. השתתף בקרבות נגד הגרמנים על אדמת איטליה ונטל חלק פעיל מאד בעזרה לשארית הפליטה בארצות אירופה.

עם השתחררו ב-1946 מהצבא הבריטי עשה תקופה קצרה בקיבוץ "העוגן". אחר-כך עלה ירושלימה ולמד בבית-המדרש למורים. באותו זמן היה פעיל ב"הגנה" ומילא בה תפקיד מיוחד ואחראי.

ב-1947 הצטרף כחבר לקיבוץ בית-קשת, נלחם קשות בנפשו אם להצטרף ליחידות הלוחמות ולנקום את נקמת חבריו הקרובים שנפלו במלחמה ובין רצונו להיות בבית קשת. החליט להשאר במקום שראה בו גם בית וגם קטע חזית במערכה, אך תבע שישתפו אותו בכל פעולה צבאית, כדי שיוכל לסלק את החשבונות עם רוצחי חבריו. בסביבות בית קשת השתוללו קבוצות מזוינות וחזקות של האויב, וסכנת ההתנגשות הלכה וגברה. "אל דאגה"- הוא הרגיע את הוריו המודאגים בכל פעם שהוא מבקר בבית, "ינסו נא לפגוע בנו - ונראה להם את נחת זרוענו".

מהיום הראשון מסר את עצמו למשק ולקבוצה ללא סייגים, ניקשר לצאן. עזרתו בעבודה היתה ממשית מאוד.

איש ההגשמה והעבודה וההגנה שנתן לעם ולקיבוץ את כל אשר יכול אדם לתת: עבודתו, אהבתו וחייו.

ב-16.3.1948 יצא עם קבוצת חבריו לסיור בסביבות בית-קשת, ובמארב ששמו להם אנשי הכנופיות ואחרי קרב אכזרי של מעטים נגד רבים, נפל חלל. על לחימתם של השבעה שנפלו הגיעו ידיעות מלאות התפעלות והערצה תוך כדי המצב המיואש, ובידעם את גורלם החרוץ הוסיפו החברים להלחם גם לאחר שנפצעו זה אחר זה. עד טיפת דמם האחרונה.

נקבר בקבר-אחים לרגלי הר תבור בבית-קשת ב- 19.3.1948.