טוראי צבי וולף ז"ל

צבי נולד בהמבורג שבגרמניה, ב-1922. התחיל ללמוד בתלמוד תורה ואחר כך הספיק ללמוד שנתיים בבית ספר מקצועי. בהיותו בן ארבע עשרה החל לעבוד כשוליה בבית מלאכה יהודי לייצור אופניים. בעת השתלטות הנאצים ב-1938 עבר בית המלאכה לידיים נאציות והוא פוטר מעבודתו. משפחתו עברה לאנטוורפן שבבלגיה, שם עבד בכל עבודה שהזדמנה לו - מסעדה, מכרות פחם ואצל ידידים בסביבה.
כשפלשו הגרמנים לבלגיה ברח צבי והצטרף לפרטיזנים. היה פעיל ב"מאקי", תנועת המחתרת הבלגית שלחמה נגד הכובש הגרמני, ובה היה עד השחרור.
לא ידוע מה עלה בגורל משפחתו, והוא נותר לבדו.
בבוא חיילי הבריגדה היהודית לבלגיה נקשר אליהם, ושם הכיר את ראובן שני, שהיה חבר בבית קשת (ונפל בקרבות, בשמירה בדגניה). צבי עלה לארץ ב-1946, וראובן "אימץ" אותו וקירב אותו לבית הוריו ולמשפחתו.
תחילה שהה בקיבוץ דפנה, אבל לא מצא שם את מקומו ועבר לבית קשת.
צבי, שחייו היו קשים, השתלב בקיבוץ כרועה, בלט כלוחם אמיץ לב ודרש שישתפוהו בקרבות.
כשנקראה תגבורת מאנשי בית קשת להגנת סג'רה - עורק התחבורה בין הגליל המזרחי ומרכז הארץ - מפני התקפות כנופיות קאוקג'י, דרש בתוקף שיצרפוהו אל היוצאים. במשלט ה"מערבי" לחם עד שפגז נפל והרגו בעמדה.


(מתוך "ואחר האש - קול דממה דקה", לזכרם של חללי מועצה אזורית הגליל התחתון)