רב"ט דן דני צאלח ז"ל

הוכינו בתדהמה

הידיעה המרה על נפילתו של דני, בעת מילוי תפקידו, היכתה בתדהמה את כל חבריו ומכריו הרבים. האסון פקד את דני מספר שבועות לפני שהגיע מועד שחרורו מצה"ל. הידיעה, שיותר לא נזכה לראותו בא לחופשותיו הקצרות, כשהוא מחייך ומלא מרץ ותום-נעורים, מדכאת ומותירה חלל ריק בלבות אוהביו ויודעיו.
דני נולד בחולון בשנת תש"ז (1947). הוא גדל והתחנך בבית-הספר ע"ש ביאליק, ועם תום לימודיו יצא לעבודה כדי לסייע בפרנסת הבית ולאפשר לאחיו הקטנים לרכוש השכלה תיכונית.
מילדותו השתייך דני לתנועת הנוער העובד והלומד, ובהגיעו לגיל הגיוס השתלב בשורות צה"ל, כשהוא משרת בחטיבה קרבית בעלת עבר מפואר. לפני התגייסותו היו לנו ספיקות אם יוכל להחזיק מעמד במסגרת הצבאית, כי בילדותו היה חלוש. ואכן, עם לכתו לצבא חששנו שמא לא יוכל למאמץ הגופני הנדרש מחייל קרבי. אולם, דווקא בתקופת שירותו הצבאי התחשל והתחזק, והיווה דוגמה אישית בהתנהגותו.
רק שבוע ימים בלבד לפני נפילתו, הועלה דני לדרגת רב"ט, וכדברי מפקדו היתה זו "דרגה אשר בשטח המקצועי שלה רק יחידי-סגולה מקבלים אותה". במכתב-התנחומים שלו להורים השכולים, מוסיף המג"ד ומציין את מידותיו הטובות של דני, בכתבו: "מסירותו ונאמנותו לתפקידו היו למופת. תפקידים שהוטלו עליו - ויהיו אשר יהיו - ביצע הוא בדייקנות ובמסירות יוצאות מגדר הרגיל".
"היה אהוד על חבריו, ואלו היו רבים", מעלה המפקד במכתבו קווים נוספים לדמותו של דני, "עליז ושמח ומוכן לעזור לזולת בכל עת. דני היה הרוח החיה במחלקתו וכזה יישאר בלב כולנו".
הוא נפל ביום ג'; ג' באדר ב' תשכ"ז (15.3.67) ונטמן בבית-העלמין הצבאי בקרית-שאול.
יהי זכרו ברוך.

עמנואל אהרוני