בני
אל תראה שהדמע מסתיר את עיני -
אינני בוכה!
היום-
בעמדי יחידה מול קברך
היום בראותי את ידי חברך
חופרות פה בקרקע דשנה ותחוחה
את מקום משכנו האחרון של גופך -
אינני בוכה!
כלום תבין
כלום תבחין:
כי אני מקימה את דברך-אתה
עת יומים מקדם על קבר חבר
נשאת קולך הגואה וגובר:
"אל מספד בחורים, חברים- לעמדה!"
ודברת פשוט -
כן אני עוד זוכרת:
"אין זמן לתנות לעומדים על משמרת
וידע כל אחד -
כי אפשר כבר מחר
משכנו יהיה בין שוכני העפר
ולכן -
על חיל
שנפל
אין בוכים כלל בכיות!
לא אב,
ולא אם,
גם לא אח
ואחות"
ילדי,
התראה מה צחק הגורל פה לשנינו יחדו
איך יומים אחרי שנשאת דברך
אני - זו אמך מקימת הצו -
אינני בוכה.
ואף כי היית לי בן יחידי
ואף כי נשארתי עכשיו לבדי..!
- - - - - - - - -
מתוך 'ספי - שנה לנפלו באדמות בית קשת' הוצאת הנוער הלומד בישראל, "המחנות העולים"
הספר ומידע נוסף נמצאים בתא הנופל בחדר ההנצחה בבית הפלמ"ח.