תערוכת בית המקדש
9.12.37 (ה' בטבת ה' תרצ"ח)
יום אחד, כאשר נכנסנו לשעור, הודיע לנו צבי שנלך לכפר סבא לראות את תערוכת בית המקדש, המוצגה שם ע"י איש אחד, שעבד עליה עשר שנים. כולנו שמחנו מאד, וכבר שמו ילדים אחדים את הספרים בילקוטים. אבל הם כמעט נתייאשו כאשר צבי אמר, שלא בשעה זו נלך, כי אם בשעה הבאה. כשבאה ההפסקה, רצו כולם לבית הספר כי משם נצא, שם הסתדרנו בשורות ונלך, כאשר יצאנו מהמושב התפזרנו והלכנו חפשים. הילדים רצו צעקו וצחקו. "רינה חדוה דיצה"
בחוץ היה יפה וקריר, נעים היה לטייל. על השמים טיילו ענני נוצה. ככה הלכנו עד אשר הגענו לכפר סבא. ע"י המושבה הסתדרנו בשורות והלכנו עד התערוכה. לתערוכה נכנסנו קבוצות קבוצות. אני נכנסתי בקבוצה הראשונה. התפלאתי על העבודה היפה הזאת. עמודי החומה הנהדרים. כמעט שלא האמנתי שזה עשוי ביד ולא במכונה. כל הספסלים בבית המקדש והשולחנות, וכל החלונות והפיתוחים שעל העמודים - עבודה נהדרת! -וקודש הקדשים והלשכות והבתים בחומה... אי אפשר להאמין שעשה זאת איש ביד ולא במכונה. אחד הסביר לנו כל דבר ודבר. ילדים שכבר ראו הלכו קבוצות קבוצות הביתה.
שלמה גורביץ
(מתוך אוסף חיבורים של כיתה ז' בביה"ס בכפר מל"ל)
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה בבית הפלמ"ח.