כולנו, חסר אחד
חנצ'ה, מיקי, גלעד, שמוליק ונורית יקרים.
מוצאי שבת, נוטה יותר ליום ראשון ועוד כמה שעות. כולנו אומרים שלום. כולנו. כל אלה שהתרכזו סביב יאיר בדרכו האחרונה. כמו שסגרנו בשישי שלפני. עם יאיר, שלשבת הזאת כולם מגיעים ותהיה סוף סוף שבת כמו כאלה שידענו לפני המבול. שבתות של התכנסות, בליל שישי סביב שולחן ה"פרוכטרים" וממשיך לישיבה על הדשא. ישיבה של ויכוחים והבעת דעה. אם על קיבוץ ואם בבעיות של דת. לא כך רצה הגורל ואת זה המפגש עשינו כולנו, חסר אחד.
אחד שטבוע עמוק עמוק בלב, וכל צעד שאתה עושה במשק הוא צמוד אליך. קשה, קשה, אין כל ספק, צובט מאד בלב וכמה שמנסים להתגבר, הרגשות עולים ומציפים אותך כל הזמן. אך הנה לכם החיים חייבים להמשך ואנחנו כל אחד לדרכו מושך. אך דבר אחד ברור, יאיר את כולנו ממשיך ללוות. ויאיר עם כולנו ממשיך להיות ובית פרוכטר לגבינו ממשיך כתמיד להיות במרכז.
אז בינתיים שיהיה להתראות.
ושנדע אך טוב.
שלכם י.ק.