"יוסי היה גבר חזק. ביטוי לחוזקו נתנה אחת השכנות שהיתה תמיד אומרת לו: "אתה כל כך חזק שאתה יכול לחתוך שרשרת ברזל בצוארך".
המשפחה היתה גרה במעברת אגרובנק. היה לה צריף אחד בגלל גודלה של המשפחה. החלטנו לחלק את הצריף לשניים. יוסי העביר את מיטות הברזל הכבדות בעצמו, כשהוא מרים כל מיטה ביד אחת. לכל מקום שהוא פנה הוא הפגין כח.
מפקדו סיפר שכל החברה היו באימון והם ירדו לאכול לרגלי ההר. תותח עם צריח הדרדר מההר לכיוון החברה. יוסי מנע מהתותח להמשיך ולהדרדר, וכך הציל את חבריו מפגיעה. הוא, מהעצמה שהפעיל קיבל כנראה שבר, לקחו אותו לבי"ח רמב"ם לניתוח, ואף אחד מהמשפחה לא ידע על כך...
ליוסי היה חוש הומור מפותח. כאשר בא ללשכת הגיוס שאלו אותו אם יש לו רכב. תשובתו: "כן. אופניים".
יוסי אהב לעזור לכולם ותמיד דאג לאחרים. קשה להאמין שגבר כל כך חזק, שדאג ושמר על כולם לא הצליח לשמור על עצמו. חברו אברהם שבר את הרגל כי נתפסה לו בין האוניה למזח. יוסי סעד אותו וטיפל בו עד להחלמתו.
יוסי היה נער סקרן ואהב להתנסות בכל. כשהיה חוזר מבית הספר היה אוסף חרקים, בודק אותם, חלקם מגדל וחלקם מנתח. אפילו ברקמה נתן ידו, את תיק האוכל הראשון של אחותו הקטנה, שולי, הוא רקם. יוסי היה אהוב על כולם. כל פעם שהיה חוזר מן הצבא כל השכונה היתה יוצאת לקבל את פניו. הבחורות היו עושות ממש הילולה לכבודו.
יוסי ייזכר תמיד כאדם האהוב על כולם".
