רס"ן דגן משה ורטמן ז"ל

קורות חיים

בן דבורה ואליהו נולד ב-כ"ד בשבט ה'תשל"ז (12.2.1977) תושב היישוב מעלה מכמש.

דגן למד בבית הספר ביישוב מעלה מכמש, ובבית הספר בעופרה. בשנות התיכון למד בישיבת ירושלים לצעירים.

הוא התגייס לגולני לאחר שש שנות לימוד בישיבות "אור עציון" ו"הר המור", בחטיבה הוא התקדם לתפקידי פיקוד, עד תפקידו האחרון כמ"פ הפלוגה הוותיקה של גדוד 13. עם סיום תפקידו כמ"פ יצא לחופשה של שנתיים, בהן התכוון לחזור ללמוד בישיבה ולאחר מכן תכנן לחזור לשירותו הצבאי בגולני.

במוצאי שבת לפני כשבוע וחצי התקשרו אל ורטמן מהחטיבה וביקשו שיגיע לגדוד. בעקבות השיחה הוא הצטרף לגדוד כקצין בחפ"ק. "דגן היה איש תורה", סיפרו אחיו, שחר ומעיין. "הוא האמין בעתידו, כוחו וייחודו של עם ישראל, וחי בדרך זו".

הרב וייס רבו של דגן הגדיר את דגן כ"קסם של בחור". "הוא היה תלמיד מיוחד במינו", ספד לו הרב. "למרות שהיה ספורטאי מעולה, ובוודאי יכול היה להצליח בתחום האתלטיקה ובכדורסל, הוא העדיף להשקיע את מרבית זמנו בלימוד תורה".

בועז ארזי, חבר קרוב ושכן, מספר כי שמו של ורטמן הלך לפניו. "הוא הלך לצבא מתוך אמונה גדולה וכל דבר שעשה, עשה עד הסוף. הוא היה נערץ בגדוד, הפגין דבקות במשימה בצורה יוצאת מגדר הרגיל. הוא היה אדם נעים הליכות שמקרין חיים של תורה ואצלנו זו נחשבת למחמאה הגדולה ביותר".

חבר המשפחה אשר הירשברג מספר: "המשפחה האזינה בקשב רב לנציג צה"ל שסיפר כי ורטמן נהרג מאש כוחותינו, אבל לא היה בהם כעס. לגמרי לא. הם האמינו בצדקת המבצע הזה. הם התעניינו בפרטי המקרה אבל הבינו כי תנאי הלחימה שם הם לא תנאים, וכי תוך כדי לחימה מסיבית לעיתים קורים גם אסונות. המשפחה הזאת היא מלח הארץ."

רס"ן דגן ורטמן נפל ב-י' בטבת ה'תשס"ט (5.1.2009).

במסגרת מבצע "עופרת יצוקה" נהרג דגן במחנה הפליטים בג'בליה שברצועת עזה לאחר שטנק של צה"ל ירה בשוגג פגז לעבר בית בו שהו חיילי גולני.

הותיר אחריו הורים, 3 אחים ואחות.

הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בהר הרצל,ירושלים.

יהי זכרו ברוך.