קורות חיים
דוד, בן בתיה וייסר ושרגא שוורץ נולד בי"ב בסיוון תש"ח (19.6.1948) בבית-היולדות "רמת מרפא" ברמת-גן.
בארץ התנהלה מלחמת הקוממיות. במהלך הלידה הופצץ בית-היולדות ונפגע מהפצצה אווירית של מטוסים מצריים.
כאשר היה דוד בבטן אמו שלטו הבריטים בארץ. חיי האם ועוברה היו בסכנה מדי יום ביומו. האם הגיעה לעבודתה במפעל חיוני בדרכי מחתרת קשות ומסוכנות תוך הפרה והתעלמות מהעוצר שהוטל על האוכלוסייה.
דוד נקרא על שם סבו, אבי אביו, דוד שורץ שהיה מנהל בית-ספר עברי בגולה. דוד נמנה על ראשוני הילדים שנולדו במדינת ישראל העצמאית ומספרו ברישום האוכלוסייה הוא 284 (ת.ז. 00158502).
דוד החל את חוק לימודיו בבית-הספר היסודי ע"ש ח.נ.ביאליק בתל-אביב וסיים את לימודיו ברמת-גן שכן ההורים עקרו לדירת הסבתא בבני-ברק.
דוד לא הצטיין בלימודיו למרות רמת-המשכל הגבוהה שלו והעדיף לקרוא ספרים ולנגן בגיטרה.
ערב גיוסו לצה"ל עבד דוד לפרנסתו כשליח בתל-אביב ונקלע לאירוע חמור. בית המשרדים הגדול של "צים" בקרן הרחובות נחלת-בנימין ושדרות רוטשילד בת"א עלה באש ולכודים רבים בתוכו זעקו לעזרה. דוד נכנס לבנין פעמים אחדות תוך סיכון חייו והציל מספר אנשים. הוא הסתלק מהמקום ופעולתו לא נודעה בציבור.
בתאריך 3.5.1966 גויס דוד לצבא. לאחר הטירונות הוצב לקורס מפקדי-כיתות, לא סיים את הקורס והועבר לקורס קשר. הוא הוסמך כקשר-כוון ושובץ לחטיבת גולני. פרטי שירותו הצבאי אינם ידועים. דוד נותר יחיד בבית-ההורים לאחר שאחותו נישאה בשנת 1963 והוא לא הרבה לשוחח עם הוריו הקשישים על חוויות-הצבא.
בחטיבת גולני השתתף דוד במלחמת ששת הימים בקרבות הגולן. לאחר תום המלחמה לא התקשר להוריו והם סברו כי נפל בקרב. למעשה, כפי שסופר להורים, הוא נותר היחיד מאנשי צוותו ועסק בהסתרת גופות חבריו ומפקדיו מחשש להתעללות האויב. בתקופת ההישרדות הזו ניזון מאוכל סורי וסבל מזיהום חמור בכבד. הוא אושפז בבית-חולים והחלים מן הפגיעה הגופנית. בשל מצב בריאותו הוצב כמרכזן בסיני ונאבק לחזור לתפקיד קרבי בחטיבה.
התנהגותו בשוך הקרבות ולאחר מכן בתקופת שרותו האחרונה עד השחרור, הייתה מוזרה ביותר אך לא הובנה כראוי. דוד שוחרר בתום שרותו הצבאי ב- 1.5.1969.
דוד בקש להתגייס למשמר-הגבול ועמד בבדיקות רפואיות קפדניות. הוא נמצא מתאים לשרות אך הוא לא התייצב למשמר-הגבול ודלג ממקום עבודה למשנהו כשהתנהגותו התוקפנית והמוזרה מעוררת תמיהה ובלתי מובנת.
בדיקות רפואיות חוזרות ונשנות, חוות-דעת של מומחים והצטברות מקרים יוצאי-דופן בהתנהגותו של דוד הביאו בסופו של דבר לאבחנה כי לקה במהלך המלחמה במחלת-נפש חמורה - סכיזופרניה פרנואידית. משרד-הביטחון הכיר בו כנכה צה"ל וקבע לו מאה אחוזי נכות לצמיתות. הפגיעה הוכרה כנובעת משרותו הצבאי במלחמה.
דוד אושפז במספר בתי-חולים פסיכיאטריים (גהה, שלוותה, באר-יעקב) במחלקות פתוחות וסגורות ועל אף מאמצי הרופאים ומגוון התרופות שהוא נטל לא חלה כל הטבה במצבו והוא התדרדר משנה לשנה. לבסוף הועבר דוד ב- 28.12.1980 לסנטוריום בנתניה ושם הוא שהה עד יום מותו ב-י' בחשוון תשנ"ז 23.10.1996.
דוד נקבר למחרת יום מותו, ב- 24.10.1996, בבית-הקברות החדש של מקום מגוריו ברמת-השרון. על קברו הונחה מצבה צבאית מטעם משרד הביטחון.
אחיינו של דוד, דורי פלד, בנם של אחותו וגיסו, שיחק עם דוד בילדותו, ביקר אותו בכל מוסדות האשפוז, ולאחר מותו - הקדיש לזכרו את עבודת המוסמך שלו בתחום הביוכימיה הקלינית שהוגשה לאוניברסיטת תל-אביב וזכתה לציון "מעולה".