קורות חיים
בן מנחם ופנינה. נולד ביום ט"ו בתשרי תשי"ב (15.9.1951) בתל-אביב. למד בבית-הספר היסודי תל-נורדוי" וסיים את לימודיו בבית-הספר התיכון העירוני ה' - שניהם בתל-אביב. כשסיים לימודיו הוענקה לו תעודת הצטיינות על פעילות חברתית בהנהגה הארצית של "נוער לנוער". במסגרת "נוער לנוער" התחיל את פעילותו עם נער עיוור; הוא גם ריכז שני חוגים בבית ספר ביפו ועבד בהתנדבות בבית-החולים "איכילוב"
בתל-אביב. אחרי כן נבחר על-ידי שכבת הששיות לשמש כנציג שלה בהנהגה העירונית, שבחרה בו ליושב-ראש; משם הגיע להנהגה הארצית ובכיתה השביעית נבחר לנשיא "נוער לנוער" בישראל. בקיץ 1966 עבר קורס מ"כים בגדנ"ע בג'ליל. בזמן הכוננות לפני מלחמת ששת הימים היה חבר פעיל ב"מטה החירום" לנוער בעיריית תל-אביב. בשנת 1967 נבחר לתפקיד מזכיר עיר-הנוער של תל-אביב. בקיץ 1968 הק חבר המשלחת לארצות-הברית כנשיא "נוער לנוער" - ישראל. מטרת הנסיעה הייתה להדק את הקשרים עם נוער יהודי בגולה ובעיקר עם ארגון הנוער של "בני-ברית". דורון למד מהם רבות בכל התחומים, בעיקר בתחומי ההנהגה העצמית והדימוקרטיה בשורות הארגון. בינואר 1969 אירגן דורון כנס של מתנדבי נוער בתל-אביב לתפקידי הג"א ושם סוכם על קורסים למתנדבים מטעם צה"ל, לשם מתן הכשרה מתאימה לתלמידים. השאלה שהטרידה נערים מאז מלחמת ששת הימים היתה: מה נעשה בעורף כשאחינו בחזית? התשובה לכך נמצאה על-ידי קבוצה ראשונה של תלמידים מבתי-ספר תיכוניים עירוניים בתל-אביב, שהתחילו להכשיר עצמם לתפקידי-עזר ביטחוניים בשעת חירום. מבצע זה יזם ארגון "נוער לנוער" שליד אגף החינוך העירוני. במשך לימודיו בבית-הספר התיכון, ארגן והדריך קורסים לנוער ב"נעורים" (כפר-נוער של "הדסה"), שיועדו לחברי "נוער לנוער" בישראל ובכפר-המכביה - שיועדו לנוער ישראלי ונוער אמריקני. הוא ארגן את הנוער הדרוזי ב"נוער לנוער" והוכרז כמוכתר בעוספיה. הוא מצא סיפוק רב בהגשת עזרה לזולת וסמינרי-ההדרכה הוסיפו להרחבת דעתו. ניהול-המחנות כיושב-ראש וכן ההתפתחות של תודעה אזרחית טובה טיפחו את אישיותו.
דורון גויס לצה"ל במחצית אוקטובר 1969, והגיע לדרגת סג"מ, אך ביום כ' בטבת תשל"ב (7.1.1972), נפל בעת מילוי תפקידו. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית-שאול.
במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד יחידתו: "דורון היה מטובי קציני היחידה. תמיד ראשון למתנדבים, תוסס, עליז, אהוב על מפקדיו ועל חייליו כאחד. דרכו של דורון לא הייתה קלה כאשר הגיע אלינו מקורס טיס. - - - דורון, בזכות יכולתו ושאפתנותו, ידע להתקדם ולבסס את מעמדו ביחידה - וכן יצא לקורס קצינים. תוך כדי הקורס חשש דורון (חשש-שוא, כמובן) שאינו בין המועמדים לחזור ליחידה ואת חששותיו אלה כתב במכתב ששלח אלי. אז היה לי ברור שאנשים מסוגו הם האנשים שארצה לראות כקצינים ביחידתי. ואכן, בתקופה הקצרה שהספיק לשרת כקצין ביחידה הוכיח כי לא טעינו בו."
בשבת לאחר נפילתו עמד להיבחר כנשיא לשכה ב''בני-ברית". שבהקמתה פעל רבות, למן אותו היום תיקרא הלשכה בשם "לשכת דורון". כן עמד לקבל מלגה ללימודים גבוהים בארצות-הברית, במקצועות סוציולוגיה, חינוך ועבודה קהילתית. דורון היה צייר מחונן ובמלאת שלושים לנפילתו נערכה אזכרה בבית הספר התיכון עירוני ה' ובאותו מעמד נערכה תערוכה מציוריו.
כמה וכמה פעולות הנצחה נקראו על-שמו של דורון: מלבד "לשכת דורון" שנזכרה לעיל, נערך יום-ספורט בחופש-הפסח לכל סניפי "נוער לנוער" בארץ ולסניף המצטיין מוענק גביע; כספים נשלחו מארצות-הברית לשם הבאת נוער ישראלי חסר-אמצעים לביקור בארצות-הברית, כדי לטפח את הקשר בין הנוער הישראלי לבין הנוער האמריקני - מפעל שדורון עסק בו; באולם "דקל" בת"א נערך מופע-אמנים בהתנדבות שמהכנסותיו הוקמה קרן מיוחדת למילגה שנתית ללימודים גבוהים לצעיר יוצא "נוער לנוער", אשר יתחייב לעבוד בתום למודיו עם נוער טעון-טיפוח; כן נערכה מכירה פומבית של תמונות שנתרמו על ידי ציירים ואספנים ואשר חלק מההכנסות מהמכירה נועד לקרן המלגה; ארגון "נוער לנוער" הקדיש לזכרו של דורון אחת מחוברות הבטאון שלו בשם "מצפון" וכן הוקדש מקום נככד לדמותו בחוברת "שופר" בטאון B.B.Y.O צעירי בני-ברית בארה"ב.