טוראי שלום ושדי ז"ל

קורות חיים

בן זקונים להוריו זכריה וחביבה. נולד ביום ד' בטבת תשי"ב (2.1.1952) במושב בית עריף. הוריו, שעלו ארצה ב"מרבד הקסמים" בשנת 1949, עברו גילגולים רבים, תחילה בעין שמר, אח"כ בבית-עריף. לבסוף כשהיה שלום בן שנה, עקרו לרחובות, מאחר שאחיו הגדול נתקבל לישיבת "פורת יוסף" שם. כבן למשפחה דתית ומתוך רצון לתת לבן-זקוניהם, אשר לו הקדישו את מלוא תשומת לבם ואהבתם, חינוך ברוח מסורת ישראל, רשמוהו הוריו לבית-הספר הדתי "מוריה" בשעריים. למרות שלא הצטיין ביותר בלימודיו, סיים שלום בהצלחה את בית-הספר. מוריו חיבבו אותו בזכות ביישנותו, טוב-ליבו ועליזותו, וגם על חבריו היה מקובל בזכות נכונותו לעזור להם ולנהוג ידידות בכולם. כיוון שלא עלה בידו להמשיך ללמוד בבית ספר תיכון פנה, מתוך החלטה נחושה, לחיי עבודה. תחילה עבר לבית-הספר המקצועי באשדוד והתכונן ללמוד שם מכונאות, אך לא מצא שם את מקומו, וחזר לעיר מושבו. כדי שלא לשבת בטל ולא ליפול למעמסה על הוריו, הלך לעבוד בטחנת-הקמח ברחובות ובחברת "פרי-תנובה" בעיר. במאמציו הרבים לקנות לעצמו מקצוע קבוע, למד את מקצוע השרברבות. לאחר שסיים בהצלחה את הקורס, עבד במקומות שונים ולבסוף נתקבל לעבודה כשרברב ב"מכון וייצמן למדע", בו עבד כמעט עד לגיוסו לצה"ל.

הוא גויס לצה"ל במחצית נובמבר 1969. במשך חמשת חודשי שירותו הרבה לשלוח מכתבים למשפחתו ובהם שאל לשלום החברים, השכנים והידידים. ביחוד שאל לשלום ילדי אחיו, כי אהב ילדים מאוד והם השיבו לו אהבה. גם במכתבו האחרון לאחיו, אשר בגלל היותו בשירות מילואים פעיל הגיע לביתו לאחר התקבל הידיעה על נפלו. אין הוא שוכח לשאול לשלום הקרובים לו. אור ליום כ"ה באדר ב' תש"ל (1.4.1970), נפל בעת מילוי תפקידו. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות ברחובות.