רב"ט נעים אברהם ז"ל

קורות חיים

נולד במוצול שבעירק הצפונית לששון ויאזי אברהם. במוצול היתה קהילה יהודית עתיקת יומין ובה התקיימו חיים יהודים מפותחים. גם התנועה הציונית הכתה בה שורשים חזקים, וכשניתנה ליהודי מוצול שבשנת 1950 האפשרות לעלות ארצה קמו כולם ועלו. הוריו של נעים הגיעו ארצה בשנת 1951 והתישבו בטירת כרמל. משפחתו של נעים מנתה 10 נפשות ומצבה הכלכלי היה קשה ביותר. אף אל פי כן דאגו הורי המשפחה לחינוכם והשכלתם של ילדיהם ונעים בן השמונה נרשם מיד בבואו ארצה לבית הספר הממלכתי דתי טירה דרומית, בו התמיד הנער בלימודיו.

משפחתו של נעים הצטיינה באהבה הדדית והילדים, בהיותם עדים לעבודתו הקשה של אביהם וטרחתו הרבה כדי לפרנס את משפחתו הגדולה, השתדלו לעזור לו בכל כוחותיהם. כך, למשל, תרם נעים הקטן את עזרתו להוריו בכך, שהיה מוכר, לאחר שעות הלימודים בביה"ס, עתונים ברחוב. הרצון לעזור להוריו הביאו את נעים גם לכך, שבסימו את ביה"ס העממי שלח את ידו בעבודות שונות והצטיין בעבודתו לשביעות רצון מעבידיו.

נער שקט היה, וציתן מטבעו. רבה במיוחד היתה השפעת אחיו המבוגר ממנו, נעים לא עשה דבר מבלי להתייעץ עמו.

עם התבגרותו של נעים באו לידי ביטוי תכונותיו המיוחדות וניתן לומר כי השם נעים הלם אותו להפליא, עלם נעים היה בהליכותיו - כשמו כן הוא, ואעפ"י שהיה בו קוו מסוים של ביישנות ומטבעו היה נחבא אל הכלים, חובב חברותא, היה מעורב ביותר בין חבריו ומקובל עליהם ולא אחת הפתיע אותם בעליצותו ובגילויים של בדיחות דעת.

נעים היה חובב מוסיקה נלהב. במיוחד אהב שירים עבריים ומוסיקה מזרחית והיה לו אוסף עשיר ומגוון של תקליטים, פטיפון משוכלל ומכונת הקלטה. בכלל גילה ענין בהרבה דברים, התמסר לאיסוף בולים ומפות. עם נפילתו השאיר אחריו אוספים מגוונים בשני התחומים האלה.

נעים גוייס לצה"ל במאי 1961 וסופח לחטיבת גולני. השרות הצבאי היה לטעמו וההרגשה שבכך הוא משרת את ארצו הביאה אותו לכך, ששנתיים לאחר סיום שרותו הסדיר, חזר לחיל בו שירת, אך הפעם כאיש צבא הקבע.

נעים נפל ביום ראשון של חג הסוכות, ט"ו בתשרי תשכ"ח (19.10.1967) בקוניטרה שבגולן, תוך כדי מילוי תפקידו, והובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בחיפה. מותו השרה אבל כבד על בני משפחתו וחבריו הרבים. מאז נפילתו חשו הוריו יום יום בחסרונו ובריאותה של אמו נתערערה לחלוטין. מות הבן האהוב החיש את קיצה והיא נפטרה שנים אחדות אחרי נפילתו. גם האב חלה מכאב וגעגועים ונפטר שנים אחדות אחרי מות אשתו.

יהא זכרם ברוך.