סמ"ר רוסלן יוספוב ז"ל

קורות חיים

בן רעיה וחנוכה, נולד ביום ג' באלול תשל"ו (29.8.1976) בבאקו שבקווקז, אח לאילנה ואמיל. ילד חמוד ויפה תואר בעל חיוך מקסים, ילד טוב וממושמע. כשמלאו לו ארבע שנים עלתה המשפחה לישראל. רוסלן הלך לגן הילדים, שם היה ילד נוח והתחבב מאוד על הגננות, זכה בהרבה חום ואהבה מצדן ונפשו נקשרה בנפשן. את לימודיו החל בבית-הספר היסודי 'גבעון' בתל חנן. רוסלן היה ילד חרוץ ונבון, שהשקיע בלימודיו וביצע את שהוטל עליו בדרך הנכונה ובצורה הטובה ביותר, ותמיד זכה בציונים טובים.

עוד טרם מלאו לו תשע שנים, נפטר אבי המשפחה והותיר אחריו את האם, רעיה, עם שלושה ילדים צעירים. את לימודיו התיכוניים עשה בבית-הספר 'מקיף נשר', במגמת שרטוט. לאחר שירותו הצבאי תיכנן להמשיך לימודים גבוהים בתחום.

רוסלן, שהיה חובב ספורט מושבע, אהב לשחק כדורגל, כדורעף וכדורסל. הוא אהב לצפות במשחקי הכדורגל באיצטדיון ובטלוויזיה והיה אוהד של 'מכבי חיפה'.

בסוף נובמבר 1994 התגייס רוסלן לצה"ל. הוא חלם לשרת שירות קרבי ב'גולני' ולתרום למדינה והצליח לשכנע את אמו לחתום על הסכמה לגיוסו ליחידה קרבית. עם גיוסו שובץ לגדוד 'גדעון' בחטיבת 'גולני'. רוסלן אהב מאוד את השירות בצה"ל, והיה גאה מאוד להיות לוחם ב'גולני'. מפקדיו ראו בו חייל מסור ולוחם מעולה, שהתנדב ראשון לכל משימה וביצע את תפקידו בחריצות, מתוך דבקות במטרה. הוא בלט בצניעותו ובחיוכו, שלא מש מפניו והיה אהוב על חבריו ומפקדיו.

ביום י"ב באלול תשנ"ז (14.9.1997), בעת שובו של כוח 'גולני' ממארב, בגזרה המרכזית של רצועת הביטחון בדרום לבנון, אירע פיצוץ של מטען צד. מן הפיצוץ נהרג רוסלן, שהיה לוחם חוד במחלקת הסיור. יחד איתו נפל סמ"ר אופיר בסול. רוסלן הובא למנוחות בבית- העלמין הצבאי בחיפה והוא בן עשרים-ואחת. הותיר אחריו אם, אחות ואח. לאחר נפילתו הועלה לדרגת סמ"ר.

סא"ל ניר, מפקד היחידה, כותב למשפחה: "רוסלן, חייל מעולה, שקט וחייכן, היה אהוד בקרב המפקדים והחיילים בפלוגה המסייעת. רוסלן התנדב ראשון לכל משימה ואף מצא את מותו כשהוא ואופיר, חברו לכוח, מובילים בראש."

אחותו אילנה כותבת: "רוסלן היה אדם אמיתי, בעל לב חם, אדם ישר וצנוע בלי שום צביעות. רק יושר ותום שידר תמיד כלפי כל הסובבים אותו. כשהיה נכנס הביתה היה משרה אושר ושמחה בלב כל הסובבים אותו, וחיוכו החמוד והיפה יישאר תמיד בלבנו ובלבם של כל אלה שהכירו אותו. תמיד ננצור אותו בלבנו, ולעולם לא נשכח אותו, מכיוון שברוחו הוא תמיד יהיה איתנו."