קורות חיים
בן מרים ויעקב. נולד ביום כ"א באדר ב' תשל"ג (25.3.1973) בתל-אביב. את לימודיו החל בבית הספר היסודי דוד לוין והמשיך בבית הספר התיכון "ליידי דיוויס" במגמה ריאלית ביולוגית. את מירב זמנו בילדותו ובנעוריו השקיע ניר בפעילות הספורטיבית. בגיל עשר החל לשחק כדורגל בקבוצת מכבי תל אביב ולאחר שנה עבר לשחק במסגרת שמשון תל אביב כשוער. כאשר החל ניר לגבוה ובגיל שש עשרה אף התנשא מעל לגובה של מטר ושמונים, החליט לעבור למשחק הכדורסל. בזכות השקעתו, גובהו ואהבתו למשחק, הצטיין ניר במהרה גם בתחום זה, ניר היה אוהד מושבע של מכבי תל אביב בכדורגל ובכדורסל והוא הרבה ללכת למשחקי הקבוצות עם אביו ואחיו רותם. לא פעם השפיעו נצחונותיה או הפסדיה של הקבוצה אותה אהד, על מצב רוחו. ניר היה חובב מוסיקה מושבע, הוא האזין למוסיקה מסוגים שונים מוסיקה מזרחית ועד למוסיקת רוק כבד. עבור בני המשפחה היה ניר מקור לא אכזב להשגת כל מוסיקה שביקשו.
בתקופת התיכון לא הרבה ניר להשקיע בלימודיו, אך הוא שקד על הלימודים למבחנים וכך הגיע להישגים גבוהים במקצועות הריאלים. בין חבריו היה ניר ידוע כ"דבק" המחבר בין כולם. הוא דאג לשימור היחסים התקינים והחברויות והיתה חשובה לו האווירה הטובה השורה בין כולם. לאחר נפילתו הביעו חבריו את חששם הגדול מפירוק החבורה בלעדיו. למרות היותו מוקד חברתי ויתר ניר מדי פעם על בילויים עם חבריו כדי לבלות בחיק המשפחה, שהיתה חשובה לו לא פחות. ניר היה גאה ביחסים הקרובים ששררו במשפחתו המורחבת והוא היה לגאוות המשפחה. קשרים חמים במיוחד היו לו עם אחיו הצעיר רותם. כמו כל שני אחים היו ניר ורותם רבים לעיתים מזומנות, אך תוך זמן קצר חוזרים ומשלימים. הריב היה נשכח והם מיד היו נמצאים בעיצומו של משחק מחשב, או כדורסל. ניר היווה דוגמא לרותם ואהב לייעץ לו בתחומים שונים המשותפים לשניהם: יחסים עם חברים, חברות, הכנות לצבא ועוד. רותם שאב מניר השראה והיה גאה בו מאוד.
באוגוסט 1991 התגייס ניר מלא מוטיבציה לצה"ל, כאשר הוא נחוש בדעתו לשרת בחטיבת גולני.תחילה שובץ לחיל ההנדסה אך בעקבות התעקשותו שובץ ניר לחטיבת גולני ועבר את המסלול הקשה של הכשרתו ללוחם.כאשר קיבל את הכומתה החומה, לא היה גאה ממנו. לאחר מספר חודשי שירות התגלתה אצל ניר בעיה רפואית הפרופיל הורד לו והוא שובץ במפקדה החטיבתית. השיבוץ החדש תסכל מאד את ניר וגרם לו להרגיש שאינו תורם מספיק למדינה. לאחר חצי שנה, כאשר הבעיה הרפואית נפתרה, לחץ ניר לשוב ולשרת כלוחם. עקב לחציו הרבים הוחזר ניר למלא תפקידו כלוחם והוא חדור מוטיבציה וגאוות יחידה. ניר הרבה לספר למשפחתו על הפעילויות בהן השתתף ועל יחסיו החמים בינו לבין חבריו לפלוגה אותם אהב מאד. מפקדיו מתארים אותו כלוחם עיקש ונחוש, תמיד בחוד. הוא השקיע את כל כולו על מנת להיות לוחם מעולה והיה מהטובים שבחבורה. חבר טוב ונאמן, גאה בארצו ובתפקידו.
ניר נפל בקרב בלבנון ביום ב' באלול תשנ"ג (19.8.1993), כאשר הכח אליו השתייך, חזר מביצוע מארב לילה ונתקל במטען חבלה. בן עשרים וחצי היה ניר בנופלו. עימו נפלו סגן לוי משאל אייל ז"ל, סמ"ר חזן גולן ז"ל, סמ"ר וידל ארי ז"ל, סמ"ר אבני אסף ז"ל, סמ"ר דאלי צחי ז"ל וסמ"ר טננבוים אסף יחזקאל ז"ל. לאחר נפילתו הועלה ניר לדרגת סמל ראשון. הוא נטמן בבית העלמין הצבאי בקרית שאול. השאיר אחריו הורים ואת אחיו.