סמ"ר ישראל מעטוף ז"ל

קורות חיים

בן כוכבה ויצחק. נולד ביום י"ד בניסן תש"ל (9.4.1971) במושב ברקת. כשהיה בן שבעה חודשים עברה המשפחה להתגורר במושב גמזו. הוא למד בבית הספר היסודי 'חדיד' במושב חדיד, וכשהיה בכיתה ד' עבר ללמוד בבית הספר 'שלהבת' שבקיבוץ שעלבים. לאחר מכן המשיך ללמוד בחטיבת הביניים של ישיבת 'במעלה' בפתח תקווה.

ישראל היה חבר בתנועת הנוער 'עזרא'. היתה בו אהבה מיוחדת לספרים. הוא 'בלע' אינציקלופדיות כפי שאדם אחר קורא ספרות יפה. השגיו בלימודים היו ממוצעים, אך הציונים בתעודות חייו הלא כתובות היו גבוהים מהממוצע. הוא היה מקובל ואהוב על חבריו והקרין אור וסמכות אבהית על הסובבים אותו, יחד עם שמחת חיים במלוא עוצמתה. כפי שמתארת חברה, אפרת מוצרי: " דמותך מוצקת הכתפיים והחיוך האופטימי השרוי דרך קבע על שפתיך יישארו כזיכרון בל יימחה. אתה זה שתמיד היה אומר בבטחה 'יהיה טוב חבר'ה - תראו עוד הכל יסתדר. ' שרול, תמיד היית כה אופטימי, אוהב חיים, מלא מרץ וחדוות עשייה, וכל כך אהבת לשיר. תמיד חלמת על צבא, נשק, על להיות 'פייטר' - ובאמת היית .לפחות חלום אחד הגשמת".

ישראל גויס לצה"ל בשלהי אוקטובר 1989 והצטרף לחטיבת גולני. הוא עבר מסלול כלוחם חי"ר, סיים קורס מ"כים ומונה לתפקיד מפקד צוות 'עורב'. הוא זכה להערכה רבה ממפקדיו ומחייליו.

ביום כ"ד באייר תשנ"ב (27.5.1992) נפל בקרב בלבנון, למרגלות הבופור, והובא למנוחת עולמים בחלקה הצבאית בבית העלמין שבמושב ברקת. השאיר אחריו הורים, אחות ושני אחים - מירה, בועז ונחום. ראוי לציין כי ישראל הי"ד הציל מעל ששים חיילים בעומדו על הנגמ"ש, והוא יורה שלושה ארגזי מאג. במקביל נתן פקודות לתפוס מחסה עד שנפל מפגיעת שני כדורים בחזה. היה ראוי לקבל צל"ש, אך כנראה העדים שותקים. במכתב תנחומים למשפחה כתב שר הביטחון דאז, משה ארנס:" הרשו נא לי להשתתף בכל לב באבלכם בהילקח מכם ישראל ז"ל. סמל ראשון ישראל מעטוף ז"ל נתן את חייו למען מולדתו. הוא נפל בלבנון למרגלות הבופור, בעת שמחבל פגע בו כשכוח צה"ל ליווה שיירה ופתח ציר למוצב. ישראל ז"ל שירת בפלנ"ט חיל רגלים. הוא היה מחנך ומפקד למופת. בעל כשרון מנהיגות טבעי, העניק ערכים ואהבה לחייליו, תרם והקריב ללא ציפייה לתמורה. ישראל ז"ל הועלה לדרגת סמל ראשון לאחר מותו". וכתב מפקד חטיבת גולני:" ישראל התבלט במנהיגותו הטבעית, בשקט ובביטחון העצמי שהקרין סביבו בשגרה ובקרב. קודם לפגיעתו הספיק ישראל לתת פקודות לחייליו,לירות במקלע המפקד במחבלים ולפגוע בחלקם. בהתנהגותו זו במהלך ההיתקלות ובהתנהגותו הכללית ודרך פיקודו על חייליו יהיה ויישאר ישראל 'עמוד האש' אשר הולך לפני המחנה בנורמות, בערכים ובאהבת החיילים והחברים אשר העניק לסובבים אותו".