קורות חיים
בן יעקב וצילה. נולד ב-6 בנובמבר 1920 בעיירה ויסוקי-בור אשר בליטא. גדל בקובנה. אביו, עורך-דין ציוני ותיק, הכניס אותו לגימנסיה העברית והנער גילה התעניינות יתירה בלשון ובספרות. את לימודיו הגבוהים התחיל באוניברסיטה בקובנה, אך לא יכול להמשיך משום שנאת-ישראל שהיתה רווחת שם ועבר לצרפת. למד חשמלאות בפוליטכניון שליד האוניברסיטה אשר בגרינובל והצטיין לא בלימודים בלבד כי אם גם בספורט (זכה באליפות בפינג-פונג של האזור כולו, אשר גרינובל, היא בירתו).
בינתים פרצה מלחמת-העולם השניה וצרפת נכנעה. אריה-אליהו הובא למחנה-הסגר, השכיל לברוח ובעזרת אשתו של המדינאי אנדרה פיליפ עבר בגניבה את גבול שוייץ. המשיך זמן-מה את לימודיו בלוזאן, אך הקדיש רוב מרצו לתנועת "גורדוניה" ולהכנת עלייתו. דחה הזמנת קרובים לעבור אליהם לאמריקה, ועלה לארץ בהזדמנות הראשונה, באביב 1945.
שנה שהה עם חברתו, אף היא מהגרעין השוייצי, בקבוצת מסדה שבעמק הירדן, משם עברו השנים לחיי-הגשמה פרטיים, בלי לנטוש את חיי הכפר ואת יעודם. ישבו תחילה במגדל ועבדו אצל איכרי המושבה בתנאים קשים, ולבסוף עברו לכפר אז"ר.
בין שתי התחנות האלה בחייו הקצרים התגייס למשטרת הישובים העברים, בה התמחה באלחוטאות, ואולם "טבילת-אש" ראשונה בארץ היתה לו עוד בעת היותו שומר בשדות מסדה, ובעוון הכרעת אחד השודדים הועבר לכלא עכו ורצה שם את עוונו. הוריו שנשארו בחיים - ממשוחררי מחנה דאכאו, לשם הוגלו מליטא - עברו לפאריס ורצו כי יבוא אליהם לביקור, אך הוא דחה את הדבר עד שתהיה לו רשות מוסרית להינפש מתפקידו.
פרצה מלחמת-השחרור והמצב החמיר בינתים. הוא שירת ביחידת אלחוטאים, גם הדריך באלחוטאות, כחייל בחטיבת "גולני", פלוגת המטה.
נפל באחד הקרבות האחרונים במשלט שבקרבת רפיח ב-3.1.1949 והובא לקברות בגבולות. בט"ז במנחם-אב תש"ט (11.8.1949) הועבר לנחלת-יצחק. השאיר אחריו אשה, יהודית.