סמל שלמה קלינוט ז"ל

קורות חיים

שלמה, בן אסתר ושמואל, נולד ביום י"א בכסלו תשי"ד (24.11.1953) ביהוד. הוא למד בבית-הספר היסודי על-שם רמז ואחרי-כן המשיך בבית-הספר התיכון המקיף ביהוד, במגמה הביולוגית. שלמה היה תלמיד חרוץ ושקדן ואהוב על מוריו ועל חבריו. הוא ניחן בבטחון עצמי רב ובאופטימיות ללא סייג. מעודו לא נפל ברוחו ולא איבד את עשתונותיו ותמיד נהג לומר - "יהיה בסדר".

כתב עליו אחד מחבריו: "היה חיוך של טוב-לב על פניו. תמיד מוכן היה לעזור, ומעולם לא שמעת מלת סירוב מפיו, כשנתבקש לסייע. הוא היה גבה-קומה, רחב כתפיים וחסון".

שלמה היה נער חברותי, עליז ומלא שמחת חיים. דתי היה והקפיד למלא את מצוות הדת, אך נמנע מהתווכח בענייני דת ולא ניסה לכפות על הזולת לחשוב כמותו. הוא היה בן נאמן ומסור להוריו ואח נפלא לאחיותיו. קשר הדדי מיוחד קשר אותו אל אחיותיו, קשר של אחווה, חברות וידידות מיוחדות במינן. הוא ניחן בחן אישי מיוחד, שבזכותו התחבב על כל אדם שהכירו.

לאחר שסיים את לימודיו בבית-הספר התיכון עבד במפעל ביהוד והממונים עליו שיבחוהו על הישגיו בעבודה וראו בו עובד מסור, חרוץ ואחראי, אך בכונתו היה להמשיך בלימודי הביולוגיה.

שלמה גויס לצה"ל בתחילת פברואר 1972 והוצב לחטיבת "גולני". לאחר הטירונות השתלם בקורס מ"כים חי"ר ונשאר בבסיס להדריך טירונים. חברו סיפר עליו שהיה "חייל מצטיין, שכושרו הגופני מעולה, חבר נפלא, בעל לב זהב". הוא לא הקפיד עם חניכיו בענייני משמעת, אך החמיר בנושאים מבצעיים ותבע דייקנות והקפדה בביצוע. על חלקו בפעילות המבצעית הוענק לו "אות השירות המבצעי".

במלחמת יום הכיפורים השתתף שלמה בקרבות נגד הסורים ברמת הגולן. הגדוד עסק אז בהתבצרות על התל ובעיצומן של העבודות פתחו הסורים בהפגזה. אחד הפגזים פגע בשלמה, שהיה סמל המבצעים בגדוד. הוא הובא למנוחת עולמים בבית-העלמין הצבאי בקרית-שאול. השאיר אחריו הורים ושתי אחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "שלמה ביצע את תפקידו באורח מושלם ובצורה מופתית, באומץ לב ובנאמנות. הוא היה חייל טוב ואהוד על חבריו ועל מפקדיו".

הוריו תרמו לזכרו פרוכת לבית-הכנסת בקריית ביאליסטוק שביהוד; ביום השנה לנופלו נערך חידון תנ"ך לתלמידי בית-הספר התיכון המקיף ביהוד ובני משפחתו העניקו למצטיינים מלגות לימודים וספרים; חטיבת "גולני" הוציאה לאור חוברת לזכר חללי החטיבה, ושלמה בתוכם.