סמל חיים שמיאן ז"ל

קורות חיים

בן רבי ורבקה. נולד בשנת תשי"ד (1953) בטהרן שבפרס. משפחתו החליטה לעלות לארץ בעקבות גל רדיפות נגד יהודים שם.

כבר מגיל רך היה חיים ילד ער ונבון, וידע לקרוא כשהיה בן שלוש וחצי. הוא למד בבית-הספר "עמיאל" בתל-אביב, ובבית-הספר התיכון עירוני ו'. היה אחד מטובי התלמידים, ומוריו ציפו ממנו לגדולות. המקצוע האהוב עליו במיוחד היה מתימטיקה, ותחביבו היה פתרון בעיות ותרגילים מתימטיים. הוא היה פעיל מאוד בתחום הספורט בבית-הספר, ואף זכה למדליות של זהב ושל כסף. חיים היה נער אהוב ומקובל על חבריו, שידע לעזור לזולת בכל שעה שנדרש לכך.

הוא גויס לצה"ל באוגוסט 1971, והתנדב לקומנדו הימי. שנה ושלושה חודשים הספיק לשרת בצה"ל, ובזמן קצר זה עבר דרך ארוכה, אשר דרשה ממנו מאמצים ונכונות רבה, שבהם עמד בזכות רוח ההתנדבות שלו. הוא סיים בהצטיינות קורס מ"כים, והמשיך בקורס מש"קי וקציני מקלעונים, וגם קורס זה סיים בהצלחה. חיים היה סמל ודוגמה לבן למשפחת עולים, שהתקדם יפה בכוחות עצמו, התערה בחיים בארץ, אהב את מולדתו למרות שלא נולד בה, ורצה לתת למענה את כל שיכול.

ביום כ"א בחשון תשל"ג (29.10.1972), מצא את מותו. עם מותו הועלה לדרגת סמל. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית-שאול.

המשפחה קבלה מכתבי תנחומים רבים מחברים, ממחנכים וממפקדים שליוו אותו בדרכו. בין יתר דבריו כתב מפקדו למשפחה: "הכרנו את תכונותיו של בנכם חיים ז"ל, את רצינותו, את יושרו ואת נכונותו להשקיע כל אשר נדרש ואף יותר מזאת, ואהבנוהו על כך. ביודעי שעם מותו איבדנו מפקד שעוד עתיד היה להתקדם, וכאות הערכה למעשיו ולהישגיו בחיים, הענקתי לו דרגת סמל לאחר מותו".