רב"ט ציון ענקי ז"ל

קורות חיים

בן יחיא וסעדה. נולד ביום א' באדר תשי"א (9.3.1951) בעפולה. בילדותו זכה לחינוך דתי מובהק. הוא למד בבית-הספר "תחכמוני" ברחובות ולאחר מכן בישיבת "אור-יצחק" ביהוד. לאחר שסיים את לימודיו היסודיים בבית הספר "יסוד התורה" של מרכז החינוך העצמאי ברחובות. למד במרכז הנוער לחינוך ולהכשרה מקצועית בקרית-מלאכי. ציון התבגר ואהב מאוד צילום - גם לצלם וגם להצטלם. בנוסף לזה אהב ציון מאוד מוזיקה. הוא ניגן על גיטרה בזמנו הפנוי. אהב ספורט, והיה שוער מצויין בשכונה הקבוצתית. כמו כן הוא אהב מאוד להתלבש יפה, בילויים ואת הים. מספרים עליו שהיה נער מאוד שקט וצנוע - הוא לא התבלט ותמיד שאף למצוינות.

הוא גויס לצה"ל בפברואר 1970. בתחילה נפסל לשירות עקב ליקויים בבריאותו. אד הוא סירב לקבל עליו את הדין. לאחר שהצליח לשכנע את שלטונות הצבא, עבר בדיקות רפואיות מחדש ולבסוף נמצא כשר לשירות באחת מיחידות הרגלים הנבחרות של צה"ל - גדוד גדעון (13) של גולני. הוא עשה טירונות מלאה ועבר אותה בהצלחה. על-אף הקשיים הרבים והמכשולים אשר עמדו בדרכו, הוא הצליח בתפקידו והוכיח את יכולתו מעל לכל ספק. ציון נחשב לחייל מעולה ומצטיין, ולכן הוא קיבל קורס צניחה במתנה - זהו קורס שרק המצטיינים ביותר מקבלים. עיקר שירותו בצבא היה סודי ומעבר לגבול. הוא לא נהג לספר לאנשים ואפילו למשפחתו מה הוא עושה בצבא, מפאת הסודיות.

שישה חודשים לפני שיחרורו מהצבא עבר ציון תאונת דרכים ורכבו התהפך. הצבא המליץ על שיחרור מוקדם, אך הוא סירב בתוקף.

ביום ז' בתשרי תשל"ג (15.9.1972), חודשיים לפני מועד שחרורו, נפל בהיתקלות עם האויב, בקרב פנים-אל-פנים עם חוליית-מחבלים בצפון. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי ברחובות.

מפקד היחידה כתב מכתב תנחומים לבני משפחתו ובין שאר הדברים אמר: "בנכם - חברנו השתייך ליחידה לוחמת, הנושאת בעול ביטחון ישראל בגזרות השונות ואף בפעולות מעבר לגבול שהשתיקה יפה להן. במרבית פעולות אלה נטל ציון חלק נכבד. את שירותו השגרתי ובעת מיוי משימות מיוחדות כאחד-עשה תוך התנהגות מופתית ראויה לכל שבח. היחידה אבדה אחד מטובי לוחמיה-חבריה".

לא הרחק מהמקום בו נפל הוקמה אנדרטה לזכרו ולזכר חבריו שנפלו בקרב. שמו של ציון מונצח באנדרטה בהר-דב ובספריה במתנ"ס מרגולין ברחובות.