קורות חיים
אברהם, בן רחל וברוך, נולד ביום כ"ו בסיון תשי"ד (27.6.1954) בעפולה. הוא למד בבית-הספר הממלכתי דתי בגדעונה ובבית הספר "אוהל מאיר" בעפולה. אחרי כן סיים את לימודיו בבית הספר התיכון דתי "יהודה" בעפולה, במגמה הומנית. אברהם - שכונה בפי רבים אברומי - היה תלמיד שקדן והצטיין בלימודיו, בעיקר במקצועות הריאליים. מילדותו התעניין בכל דבר והרבה לשאול שאלות. מנעוריו היה חובב ספורט, ובעיקר עסק בתחרויות. כן אהב לרוץ ולצעוד הרבה. הוא לא החמיץ אף צעדה אחת שנערכה באזור עפולה והשתתף מדי שנה בצעדת ירושלים.
אברהם הרבה לקרוא, בעיקר ספרות צרפתית. הוא ניהל יומן והעלה בו בכתב חוויות שעברו עליו ודברים שהציקו לו. כן כתה שירים, ששיקפו לבטים של נפש רגישה ויפה. באחד ממכתביו כתב שהוא נהנה לכתוב, שכן בעט אפשר ליצור. הוא אהב את הטבע ואת החיים, הרבה לטייל וידע ליהנות מההדר ומהשלווה בטבע. לדברי חברו, תמיד שאף למלא כל משימה שהוטלה עליו בדרך היותר טובה, לא כדי להרשים את הבריות, אלא מתוך אחריות והבנה. אברהם עמד תמיד לימין כל אדם שנזקק לעזרה ועשה למען הזולת במסירות ללא גבול. הוא כיבד את הוריו ובתקופת שירותו בצבא הרבה לכתוב להם כדי למנוע מהם דאגה. בימי המלחמה אף כתב למשפחתו שני מכתבים ליום. הוא אהב ללמוד והתכונן להשתלם באוניברסיטה בתחום הכימיה.
אברהם גויס לצה"ל בראשית אוגוסט 1972 והוצב לחיל הרגלים. לאחר הטירונות ולאחר שהשתלם בקורס מ"כים הוצב לגדוד "הבוקעים הראשון" בחטיבת "גולני", כרובאי. מאחר שהצטיין במילוי תפקידו היה מועמד לקורס קצינים.
כשפרצה מלחמת יום הכיפורים היה אברהם עם יחידתו ברמת הגולן. הוא השתתף בקרב לכיבוש החרמון וביום כ"ו בתשרי תשל"ד (22.10.1973), במהלך ההסתערות השנייה למרומי החרמון, נפגע בראשו מכדור של צלף ונהרג. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בעפולה. השאיר אחריו הורים, שלושה אחים ושתי אחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל.
במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה:"בנכם נלחם כפי שנלחם רק מי שיודע למען מה הוא נלחם, באומץ, בגבורה, במסירות ובהקרבה".
הוריו תרמו לזכרו ספרי הפטרות ועשרים ואחד כרכים של ה"זוהר" לבית הכנסת לצעירים ולנוער "קוממיות" בעפולה.