רב"ט אבשלום שטרומואסר ז"ל

קורות חיים

אבשלום בני נולד בכפר סבא ב 10.7.1930, היה ילד חביב ושקט, תמיד אהב להקשיב לסיפורי אמו ואביו ובחברת ילדים היה מקובל בתור ילד לא עקשן המסתגל לסביבתו.

כשהגיע לתקופת בית הספר, היה חרוץ בלימודיו, ממושמע ומקשיב - לפי דברי המורים לאחר שעברנו להתישבות בגליל בעמק יבנאל, המשיך אבשלום בהתמדה בבית הספר. מוריו התפעלו מהתנהגותו, הקשבתו ותפיסתו בלימודים, וביחוד צוין על ידי המורה לתנ"ך. בגמר בית הספר היסודי ידע את התנ"ך כמעט בעל פה. בגדנ"ע היה בין הבולטים, מכיוון שמטבעו היה ישר ורציני. באותה תקופה כבר ניכר בו אומץ הלב הדרוש ל"פעולות". את לימודיו המשיך במקוה ישראל, שם המשיך בפעולות אקטיביות ב"הגנה" ולאחר שחזר הביתה החל לפעול במלוא המרץ ב"הגנה".

הוא התנדב לצאת לקורס מ"כים לאחר ששכנע אותי שקורס זה נחוץ. על אף העבודה הרבה במשק, הרשיתי לו לצאת, בגלל דבקותו הרבה ב"רעיון". הוא יצא לקורס זה למשך חדשיים, מדבריו: "אם אני בהגנה, אני רוצה, שהיא תפיק ממני את מלוא התועלת".

ובארץ, לאחר הכרזת החלוקה באו"ם, התחיל המאבק של הישוב, ואבשלום, כולו מושפע ממה שקרא ושמע על השואה באירופה, חמתו בערה כאש. דבק היה בסיסמה: "אנו לא נלך כצאן לטבח"! ומאז התיצב בשורה הראשונה ב"הגנה", מוכן לכל פעולה, כל כמה שתהיה קשה ומסוכנת ועל אף כך זאת, תמיד נדמה היה לו, שהוא לא עושה מספיק עבור המדינה והעם, תמיד התמרמר בבית שאינו עושה די.

לאחר פעולה שנמשכה שלושה ימים ושלושה לילות בגשם ובבוץ, בסכנת נפשות, בא הביתה עיף ורצוץ וישן עשרים וארבע שעות רצופות.

כעבור יומים היתה המתקפה על בית קשת בה נהרגו שבעה בחורים ובינהם בנו של נשיאנו השני, מר יצחק בן צבי ז"ל.

אבשלום חטף את הרובה ורצה לרוץ למפקדתו ועל אף התנגדותנו - אנו, הוריו שכה כיבד - דרש בכל תוקף לצאת. אולם לסוף ויתר לנו ועל זאת ברך גם מפקד המקום שאמר שטוב שנשאר, כי לא היו די אנשים להגנת המקום.

ידוע לנו עוד על קרב סג'רה, בו השתתף ובו נפצעו שני חבריו,והיה צורך להשאיר את נשקם שם הפצועים. לכן חפר בור והטמין אותו. לאחר סיום ההתנפלות סיפר למפקד את המעשה וביקש חיפוי להוציא את הנשק. החיפוי ניתן לו והוא זחל חזרה לשטח והחזיר את הנשק. לאחר קרב זה, בא הביתה מלא שמחה על שהציל את שני הרובים.

הוא השתתף ברוב הקרבות בעמק הירדן ובגליל התחתון. שבועות שלמים נעדר מהבית. במכתביו בקש מאתנו להתחזק ולנהל את המשק בלעדיו ולאחר קום המדינה ושוך הקרבות יחזיר לנו כגמולנו ויבנה את המשק מחדש. על אף אהבתו את המשק, דיבר ראשונה על הקמת המדינה.

אבשלום יצא עם חבריו לקרב לוביה ביום 9.6.1948 , הכפר הרתחני ביותר בסביבה שחלש על כל הסביבה. הם הגיעו עד לפני הבתים של הכפר ושם נדמו קולותיהם של הרבה מחבריו לנשק וגם אבשלום בני היקר בינהם. וכעבור ששה שבועות הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בבית-גן על-יד יבנאל

הרבה הוא הספיק לפעול בחייו הקצרים - רק לחיות הוא לא הספיק.

האב ליפא