סגן שמחה סימק בלזר ז"ל

קורות חיים

בן מרדכי ושרה. נולד בשמחת-תורה תרע"ג (1912) בגרודק-גילונסקי שבגליציה המזרחית למשפחה שומרת מסורת ומשכילה. למד תחילה ב"חדר" ואחר-כך בבית-ספר תיכוני וסיים בו את חוק לימודיו. היה חבר בתנועת "השומר הצעיר" ולאחר הכשרה חלוצית עלה לארץ בשנת 1935. עד שנת 1942, שנת התגייסותו לצבא הבריטי, עבד בעבודות רבות בכל חלקי הארץ - בבנין בתל-אביב, בישור חולות בחולון, בבנין הסכר הגדול בסדום, בהקמת בנין המשטרה על הר-כנען ובבנין מחנות-הצבא ליד רפיח. הצטרף ל"הגנה" והשתתף בשמירה במגדל-צדק ובמחצבה "אבן-סיד" ליד חיפה. בשנת 1941 נכנס לבית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה בתל-אביב, והיה מהתלמידים הרציניים והמעמיקים שבו. בשנת 1942 התגייס לצבא הבריטי - חודשים מעטים לאחר ניתוח-כליות קשה ולמרות איסור הרופאים. צורף ליחידת-הנהגים "יעל" 468. הועבר עם היחידה למדבר המערבי, משם למלטה ואחר-כך לאיטליה. פעל במחנות הפליטים היהודים באיטליה. אירגן וניהל את מחנה הנוער "סנטה מריה". היה הראשון שהצליח להסתנן לאוסטריה ושם טיפל במחנות הפליטים ובהעפלה. היה פעיל גם בזלצבורג, ששימשה מרכז לגולת אירופה. במשך השנים שלאחר-כך - עד גיוסו למלחמת השחרור - בחברת-החשמל בתל-אביב.

עם הכרזת האו"ם בנובמבר התיצב לשירות העם. מקודם פעל בחזית יפו (היה אחראי לעמדה קיצונית שבפינת הרחובות כרמל-יעבץ) ואחר-כך שירת בצבא ההגנה לישראל. נתמנה לתפקיד קצין מגוייס ואחר-כך לקצין תשלומים וחופשות בקצינות העיר תל-אביב. בעל מוח חריף ולב חם. מלא הומור ושנינות יהודית. עשוי לבלי חת, ובלתי נרתע מפני סכנות. היה עוזר לקרוב ולרחוק וחבר טוב בעת צרה ובעת שמחה. בסוף דצמבר 1948 יצא לנגב כדי להשתתף בקרב, וכדי שלא לעורר דאגה בלב משפחתו העלים ממנה את הדבר ואמר כי הוא יוצא לחופשה. לפני ידידיו טען כלפי כך ששולחים לקרב את הנוער בלבד, והוא ושכמותו יושבים להם בעורף. התיצב במפקדת הגדוד כטוראי (לא גילה דרגתו) וצורף ליחידת-מחץ שהתקיפה משלט אחד. בהתקפה זו נפל בליל ד' בטבת תש"ט (5.1.1949). גופתו נמסרה על-ידי המצרים לאחר 5 ימים. נקבר בקיבוץ גבולות ב-10.1.1949. ב-11.8.1949 הועבר לנחלת-יצחק.