קורות חיים
בנימין אייכלר, בן אנה ושלמה, נולד ב-י"ד אדר ב' תרפ"ט (26 במארס 1929) בטולצ'בה, הונגריה. ב-1941 הצטרף בנימין לתנועת הנוער של בית"ר. בנעוריו עברו עליו הסבל והמוראות של מלחמת העולם השנייה.
במהלך נדודיו באירופה שלאחר המלחמה פגש בנימין את אנשי האצ"ל, והצטרף לבית הספר הבית"רי "מסדה" ב-דארמשטאט שבגרמניה. בית הספר נוסד ונוהל על ידי שמואל מילק בטליון, ופעל במשך כעשרה חודשים בשנים 1947-8 כדי להעניק לצעירים ניצולי שואה השכלה, רצון לחיות והכנה לחיים בישראל. התלמידים הוכשרו במקצועות יד (בנימין הוכשר כנגר וזגג), למדו עברית ומקצועות עיוניים (פילוסופיה יהודית, ציונות, אידאולוגיית בית"ר), ועברו אימונים צבאיים.
ביוני 1948 עזב בנימין את בית הספר 'מסדה' והפליג לישראל באוניה "אלטלנה" המפורסמת, אוניית אצ"ל נושאת מעפילים ונשק. הספינה הגיעה לחופי הארץ במהלך ההפוגה הראשונה, וב-22 ביוני 1948 עלתה באש בעימות המפורסם בין לוחמי אצ"ל עליה לבין כוחות צה"ל על החוף. 16 אנשי אצ"ל נהרגו ועשרות נפצעו, אולם בנימין לא נפגע.
על אף משקעי האירוע הטראומטי, בנימין התגייס לצה"ל והצטרף לשורות גדוד 12 בחטיבת "גולני". החטיבה לקחה חלק במבצע "חורב" נגד המצרים בנגב, בשלביה האחרונים של מלחמת העצמאות. בנימין נפל ביום ו' טבת תש"ט (7 בינואר 1949) בקרב על משלטי רפיח, ונקבר ארעית בקיבוץ גבולות. כעבור כחצי שנה, ביום ט"ז במנחם אב תש"ט (11 באוגוסט 1949), הועבר למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בנחלת יצחק. בנימין אייכלר היה בן 20 בנופלו, כמעט בוודאות "נצר אחרון" שכן אין מידע לגבי הוריו לאחר השואה.
סיפורו הושלם בשנת 2016, על ידי מתנדבי "לתת פנים לנופלים".
תרמו לחקר:
דורית פרי, חוקרת "לתת פנים לנופלים"
לאה דרור בטליון