סמ"ר נמרוד בין ז"ל

קורות חיים

נמרוד, בן חדווה וירחמיאל ז"ל, מניצולי השואה, נולד ביום ט' באב תשי"ב (5.2.1952) בקיבוץ מזרע. בהיותו בן חמש עברו הוריו למושב השיתופי מולדת. הוא למד בבית-הספר היסודי במולדת ואחרי כן סיים את לימודיו בבית-הספר התיכון המקצועי בעין-חרוד, במגמה של מסגרות מכנית. נמרוד העדיף את העבודה המעשית ולימוד המקצוע על פני השיעורים העיוניים, אם כי גם בהם גילה תועלת רבה. הוא בילה שעות ארוכות בסככת המכונות, למד להכיר את המכשירים ואת הכלים החקלאיים על בוריים והיה משפץ ומתקן את הטעון תיקון. הוא אהב את עבודתו והקדיש את רוב זמנו לטיפול בבעלי-חיים. יותר מכל אהב את העבודה בדיר ובאורווה. הוא היה נער מלא שמחת-חיים ובעל חוש הומור. תמיד ריכז את חבריו למפגשים חברתיים, למסיבות ולטיולים, ותמיד עמד בהם במרכז ההתעניינות. חבריו זוכרים את הכישרון הרב שגילה בסיפור בדיחות ואת מעשי הקונדס, שהיה ראש וראשון להם. הוא ידע תמיד לעודד ולרומם את מצב הרוח, גם ברגעים הקשים ביותר. הוא אהב מוסיקה ושירה, השתתף במקהלת בית-הספר והיה ידוע כרקדן מעולה. כשהיה בן 18 נהרג אביו בתאונת עבודה. מאז הפך נמרוד להיות ראש המשפחה, היה לעזר לאמו ולמדריך לאחיו ולאחיותיו הצעירים ממנו. הוא התגלה כאדם חושב, בעל שיקול דעת רציני ובוגר, היודע לקבל החלטות מכריעות בתבונה ובפיקחות. הוא היה שותף מלא לעבודה במשק והשקיע את כל מרצו ואונו בעבודה. נמרוד גויס לצה"ל בתחילת נובמבר 1971 וביקש להתנדב ליחידה קרבית. הוא צורף ליחידת הסיור של חטיבת "גולני", בה עבר קורס מפקדי כיתות וקורס מש"קי תול"ר. גם ביחידתו השרה נמרוד מהשקט הנפשי המיוחד לו ומרוחו הטובה. הוא ביצע את המוטל עליו בדייקנות ובשלמות, הקפיד למלא ולהשלים את הפרטים הקטנים ביותר, כשהוא עושה מעשיו מתוך שמחה ורצון ומתוך תחושת ייעוד והכרה בחיוניות ההתנדבות. במלחמת יום הכיפורים השתתפה יחידתו בקרבות הבלימה וההבקעה ברמת-הגולן. ביום י"ב בתשרי תשל"ד (8.10.1973), נערך הנסיון הראשון לכבוש את מוצב החרמון, שהיה מוחזק על-ידי הצבא הסורי. הכוח של נמרוד, שהתקדם תוך כדי טיפוס על סלעים ומצוקים, נותק מיתר אנשי היחידה והוקף על-ידי חיילים סורים רבים. נמרוד השיב אש לעבר הסורים, כשהוא משנה מדי פעם את מיקומו וחושף עצמו לכדורים שנורו מכל עבר. בשעת בלימת ההסתערות של הסורים נפגע ונהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין במולדת. השאיר אחריו אם, שתי אחיות ואח. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל ראשון. משפחתו ומושב מולדת הוציאו לאור חוברת לזכרו ובה דברים על דמותו, מפי חבריו למשק ולשירות הצבאי.











מסלול ניווט לזכרו - חרמון-שיאון.