קורות חיים
יוסף בן טובה ומשה, נולד בטירת יהודה ביום י"ד באדר תשי"ד (17.2.1954). למד בבית-הספר היסודי ממ"ד "נר עציון" ובביה"ס תורה-ומלאכה בפתח-תקוה. בלט באחריותו בנאמנותו ובמסירותו. יוסי היה חובב ספורט ומכל ענפי הספורט אהב במיוחד את משחק הכדורעף, והשתתף במשחקי קבוצת הכדורעף של "אליצור" פתח-תקוה. הוא אהב לטייל בארץ והכיר היטב פינות רבות בה. תמיד חקר ודרש בשמותיהם של צמחים ופרחי-בר, ושקד על לימוד ההיסטוריה של עם ישראל. הוא היה נער חברותי ואהוב על כל חבריו.
יוסף גוייס לצה"ל בראשית מאי 1972 והוצב לחיל הרגלים. לאחר הטירונות התנדב לשרת בסיירת "גולני", השתלם בקורס קשרים גדודיים ושירת כקשר ביחידה קרבית. כשפרצה מלחמת יום הכיפורים מהר יוסי ליחידתו. אמו בקשה לעכב בעדו, אך הוא לא נענה לה ויצא לדרכו. צו-הקריאה הגיע לאחר צאתו מן הבית. במכתב מן החזית כתב להוריו: "תסלחו לי שביום הכיפורים הלכתי... לא ידעתי שזה עד כדי כך... דרך אגב, לא צריך לפחד, אנחנו כבר בפנים והכל בסדר". יוסי לחם כקשר בחזית רמת הגולן, והיה בין הלוחמים שהשתתפו בקרב על כיבוש מוצב החרמון. ביום כ"ו בתשרי תשל"ד (22.10.73) נפגע יוסי ונהרג בקרב עקוב מדם על החרמון. הובא למנוחת עולמים בחלקה הצבאית בפתח-תקוה. השאיר אחריו הורים ואח. לאחר נפלו הועלה לדרגת סמל.
בן 20 בנפלו.
במכתב תנחומים להורים השכולים כתב מפקד היחידה: "הקרב על החרמון היה אולי הקשה ביותר במלחמה זו. בנכם, שנפל בקרב זה, נלחם יחד עם חבריו כפי שנלחם רק מי שיודע למען מה הוא נלחם, באומץ ובגבורה, במסירות ובהקרבה".
הוריו של יוסף הקימו קופת גמילות-חסדים בשם "חסד יוסף", לזכרו של בנם יוסף ז"ל; כן הוקם בית-כנסת לצעירים, בשם "במעלות קדושים", לזכר חללי שכונת מגוריו של יוסף, והוא משמש לתפילה וללימוד לצעירי השכונה, בשבתות ובמועדים; חבריו רשמו דברים על דמותו בחוברת זיכרון שהוקדשה לזכרו.