רב"ט שמואל שמואליק גרוס ז"ל

קורות חיים

בן יוסף ורוזה. נולד ביום י"ד בניסן תרצ"ו (4.4.1936) בעיר טרנובצ'ק שבפולין. ילד רך היה בפרוץ מלחמת-העולם השניה ; השואה העיבה על שחר-ילדותו ומגיל שלוש שבע נדודים ותלאות.

בין המשפחות היהודיות המרובות, שחשו לעצמן מפלט בשטח הרוסי, היו גם הוריו, אשר נעו ונדו עם ילדיהם הרכים במשך תקופה ממושכת ללא קורת-גג ומתוך רעב ופחד. בדרך חלו ההורים במחלת-הטיפוס וכיוון שלא היו סיכויים להחלמתם צורפו שמואל, אחיו ואחותו למחנה-המעבר בטהראן אשר בפרס ומשם הועברו לארץ (באביב 1943). אחרי תקופת- מעבר בכמה מקומות מצא לו שמואל מקלט-מבטחים בקיבוץ מזרע ועד- מהרה נקלט בחיים החדשים.

בשנת 1946 הגיע מכתב מהוריו שהבריאו ממחלתם, הגיעו למחנה-פליטים בגרמניה וחיפשו את ילדיהם ; אחרי השתדלויות מצד הקיבוץ ומכתב הילדים לנציב העליון ניתנה להורים אשרת-כניסה - וחוג-המשפחה הושלם שנית. ההורים השתכנו באחת הקריות ליד חיפה אך לא עברו ימים רבים ואמו נורתה על-ידי ערבים בנסיעתה בוואדי רושמיה. שמואל סיים בינתיים את לימודיו במוסד החינוכי שבקיבוץ וכשקרוביו ניסו לשדלו לעבור לחיפה לאביו ענה להם, כי ביתו הוא קיבוץ מזרע. פשוט היה בהליכותיו, שתקן, מוכן לעזור לזולת - ועל כל אלה אהבוהו חבריו ויודעיו. בהתקבלו כחבר-הקיבוץ הפך להיות איש-עבודה ובכל עסק במסירות, בדייקנות ובאחריות - ומתוך חיבה. אולם מעל לכל אהב את עבודת-האדמה ובמשך זמן קצר התחיל שולט בטרקטור.

גויס לצה"ל באוגוסט 1952 ואף שם התבלט במידותיו המעולות. סיים קורס של סמלי-חבלה, אך כשהוצע לו להיכנס לקורס-קצינים סירב מפני געגועיו לקיבוצו, לשדותיו ולטרקטור שלו. היה מפקד כיתת-חבלנים המטפלת בגילוי מוקשים ואור ליום ט"ז במרחשון תשי"ז (21.10.1956) נפל בשעת מילוי תפקידו. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות במשקו.

קיבוץ מזרע הוציא חוברת בשם "יענקלה ושמואליק" לזכרו ולזכר יעקב אנגלמאיר ז"ל. זכרו הועלה בחוברת טבת תשי"ז של "דפים" (ידיעות המחלקה לעליית ילדים ונוער בהוצאח הסוכנות היהודית בירושלים).