המערכה על ירושלים עדין לא הסתיימה, כשהוחלט להעביר לאזור עזה סוללה מגדוד המרגמות המוצנחות של חטיבה 55, שלחמה בירושלים.
המרגמות נרתמו במהרה לזחל"מים, והכלים החלו לנוע לכיוון עזה. אז איך יורים על עזה ללא מפות? "מפות מדויקות לא היו בידינו כאשר הגענו למקום," מספר אורי אבני מכפר בלום, ששימש קצין ניהול אש, "נעזרנו במפות הדרכים של 'סונול', שמצאנו בתחנת דלק סמוכה".
הפריסה הראשונה התקיימה ביוזמת הכוח, כיוון שאף אחד מן הכוחות שלחמו בעזה לא שש לאמצם. הכלים פרסו בדרך הגופרית ממערב לבארי. הכיוון: שדה-התעופה של האו"ם ברצועה. סוללת המרגמות החלה לסייע לגדוד השריון בפיקודו של סא"ל זאב אשכולית בטיהור עזה.
בכך לא תם סיפורה של הסוללה. במהלך הקרבות אימצה הסוללה מספר מרגמות רוסיות 120 מ"מ, שנזנחו בפרדסים, וסמי-טריילר ישראלי מולא בתחמושת, כשנהגו מחפש למי להעביר את תכולתו. כלי הנשק והתחמושת סייעו לסוללה במהלך לחימתה בעזה. אלף פגזים הורידה הסוללה היתומה בעזה. הכוח הקטן, ששימש במהלך הכיבוש גם ככוח סריקה, ירה ביום האחרון בטיווח
מדויק על ג'בל'ה, בית-להיה ובית-חנון, ופה התגלתה יכולת התמרון של תותחני המילואים של צה"ל.
האם ידע מישהו מן הכוחות הלוחמים בעזה על עבודת הסוללה? מספר אורי אבגי: "בתום הקרבות שמעתן סיפור של מי שטען, כי היה מפקד תצפית אוויר בגזרה וזיהה סוללת מרגמות היורה באזור עזה, ומאחר שלא היה ידוע לו על שום כוח 'שראל' באזור, שהיה עדיין בשליטת המצרים, ניסה לכוון עלינו אש ארטילרית. למזלנו הרב, איש לא נפגע, כי לא היו כלים בעלי טווח שיכלו לפגוע בנו. מספר שעות לאחר מכן דילגנו, והוא לא זיהה אותנו עוד".