הדברים נאמרו בטקס של מ.א. מטה בנימין, ביום הזיכרון לחללי צה"ל וחללי פעולות האיבה תשע"ה
עמיחי הי"ד, בן למשה וטובה, אח לאמונה , שירה,יגאל, אורית, אליעזר, תהילה, יאיר, אברהם, וברכה, נולד בתלמי יוסף בחבל ימית, ח' בטבת תשמ"ב. גדל והתחנך בישוב עלי.
נשם מילדותו אויר פסגות נקי זך וטהור של ארץ ישראל, אותה אהב והרבה לטייל בשביליה.
במהלך לימודיו התיכוניים בישיבת "ירושלים לצעירים" (ישל"צ) הדריך בסניפי בני עקיבא בשכונת מוסררה בירושלים ובעלי מקום מגוריו, בסיום לימודיו בישל"צ המשיך את לימודיו התורניים בישיבת "מרכז הרב" בירושלים, בתקופה זו גם התנדב בחופשת הקיץ לסייע לארגון "קו לחיים". לאחר נפילת חברו הטוב שמואל וייס הי"ד במלחמת" חומת מגן" בג'נין (שירת בחטיבת גולני, גדוד 51) הקדיש עמיחי את זמנו ביחד עם חבריו לעריכה וכתיבת הספר "עין גנים", המספר את ההיסטוריה היהודית של ג'נין, תוך הקמת גלעד לנופלים במערכות ישראל לדורותיהם באזור ג'נין.
בהמשך התגייס עמיחי לצה"ל, ביקש לשרת בגדוד 51 של חטיבת גולני ולהמשיך בכך את דרכו של חברו שמואל וייס הי"ד.
בתפקידו האחרון שימש עמיחי מפקד מחלקת החוד בפלוגה רובאית ג'.כחודש לפני נפילתו הוענקה לו דרגת הסגן.
עמיחי היה איש אמת וישר דרך. ידע היטב על מה הוא נלחם, לא היסס ולא פקפק, כך גם חינך ואימן את חייליו שכה אהב. מכתבו האישי לרמטכ"ל שנה לפני נפילתו על רקע השתתפות חיילי צה"ל בגירוש ובהרס ישובי גוש קטיף וצפון השומרון היה ביטוי נאמן לדרכו הישרה ואהבת העם והארץ אשר יקדה בו.
"עמיחי היה בחור משכמו ומעלה , מבט אחד אל אופן הליכתו ודיבורו הספיק כדי לראות בו מנהיג ואדם למופת. חיוכו התמידי, טוב ליבו ואהבתו לחבריו ולחניכיו הפכו את עמיחי לאישיות מיוחדת במינה" סיפרו עליו תושבי הישוב עלי.
ביום רביעי א' באב תשס"ו נהרג בקרב בבינת ג'ביל בדרום הלבנון, בעת ניסיון פריצה למבנה על-מנת להתמקם בו למארב, נתקלה מחלקתו במחבלי החיזבאלה. במהלך הקרב נהרגו עשרות מחבלים. עמיחי ניהל עם מחלקתו קרב גבורה והוביל את חייליו תחת אש כבדה להסתערות על האויב.
עמיחי הובא למנוחת עולמים למחרת הקרב בחלקה הצבאית בעלי.
עמיחי הותיר אחריו הורים, משה וטובה ותשעה אחים.
מכתב של חבר של עמיחי:
ארבע שנים הם כבר זמן בלעדיך אחרי שנים ביחד, בדמותך יש פרטים שאולי מטשטשים, אולי הפחות מהותיים ונשארת תחושה וזיכרון של אישיות גדולה וייחודית, אולי הגדולה ביותר שהכרתי מקרוב. אישיות יפה שהיה לה מה לומר, דברים שכדאי לשמוע, והיה לה לב להבין, להבין אנשים, להבין מציאות מורכבת, להבין מצב לאומי והיה לה רוחב דעת ועומק ויושר שלא מתכופף.
לימוד התורה איתך היה מיוחד עם ההפסקות למחשבה ולסיכום עם הרחבות על הרקע ההיסטורי וחיפוש דרכים חדשות בלימוד .
בתקופות של שינויים בהתעסקות היומיומית מוצא את עצמי תוהה איפה היית מוצא את עצמך אילו היית איתנו, בעולמות המחשבה, הלימוד והמעשה. הגבעה של החבר'ה, האם היתה מוקמת? ואם כן איזה רוח אחרת הייתה מקבלת? ובנייני מציאת בת זוג מה היית חושב הרי אתה מבין באנשים הרי החיבור שלך לאנשים רבים כל כך ושונים כל כך, הגיע מהיכולת שלך והרצון שלך להבין את עולמם השונה משלך, להיות קשור ומחובר לא רק למצב הלאומי אלא גם להבין לעולמם של אנשים שונים במציאויות שונות.
בשבת האחרונה התארחנו אצל משפחתך בעלי ושמענו מאביך על חשיבות הנכונות להקרבה ולניסיונות עתידיים ואני רואה מול עיניי אותך מתעל את צערך על שמואל וייס להתגייסות לצבא והעמקה בהיסטוריה ובחיבור שבין עמינו לצפון השומרון.