פורסם ע"י נפתלי חן בתאריך 31.7.22
במלאת 16 שנים לנפילתו של רועי קליין.
"רועי קליין לא היה גיבור" כתב היועץ של שר הביטחון בפייסבוק וזכה לקיתונות של ביקורת.
רבים מחו, כעסו וכתבו תגובות נזעמות.
התגובה שזכורה לי מכולם היא תגובתו של ברק קרניאל אחד מחייליו של רועי קליין.
"קראתי בכאב את הדברים שנתפרסמו בשמך על רועי וברצוני לספר לך כמה דברים על רועי, רועי הגיבור
רועי היה גיבור בכל יום שישי, כשלאף אחד כבר לא נשאר כח מהשבוע הקשה. בתור מ"פ היה נוסע למאפייה בנהריה להביא לחיילים ש"סוגרים שבת" חלות ועוגות טעימות.
רועי היה גיבור כשחזר לביתו לפנות בוקר לאחר שבוע מפרך של "מסכם מסלול" ובחר לישון בחדר מדרגות, כשגופו לא "ראה" מקלחת שבוע, על מנת לא להעיר את הוריו.
רועי היה גיבור כשחזר לביתו אחרי עוד שבוע מפרך ונטול שינה ואמר לאשתו "הלילה סוף סוף את יכולה לישון כמו שצריך, אני אקום לילדים".
רועי היה גיבור כשחלף לאורך "שדרות השווארמה" בקרית שמונה וסירב לאכול כשמפקדים אחרים עצרו ואכלו. "אם החיילים שמתאמנים בחרמון אוכלים כל השבוע מנות קרב - אז גם אנחנו."
רועי היה גיבור כשבלימודיו, בין תפקידים, היה קם בחמש בבוקר יום אחרי יום. במסירות היה לומד תורה ומשם בצהריים, הולך ללימודי התעודה באריאל. בערב היה מקפיד בגבורה למהר לביתו לטובת משפחתו שנבנית.
רועי היה גיבור כשבתור סמג"ד בגולני למד דף יומי בגמרא!
רועי היה גיבור כשלאורך שמונה חודשים בהם חלקנו חדר משותף ביחידה והוא מפקדי, בגבורת מידותיו ידע לתת לך תמיד להרגיש נהדר. הכל מתוך כבוד. הכל בחיוך. הכל בענווה.
פרחנו אצלו. המוטיבציה בפלוגה היתה בשמים. לא שמעתי ממנו מעולם רכילות או לשון הרע. איזו שליטה. איזו גבורה. הייתי קם בבוקר למיטתו הריקה ושמיכתו המקופלת, לא משנה באיזו שעה הלך לישון. זה השיעור הכי גדול שקבלתי בהלכות השכמת הבוקר. יותר מאלף מילים.
רועי היה גיבור כשרץ לעבר התופת מיד בהתקבל הדיווח בקשר על פציעתו של עמיחי המ"מ. וכי לא יכול לשלוח מפקדים זוטרים שתחת פיקודו? היה יכול. אבל היה גיבור ויצא בראש חייליו.
רועי היה גיבור כשתפס פיקוד על הסיטואציה הקשה בשטח הנחות. לרגע אף הצליחו החיילים שתחת פיקודו להדוף את חוליות המחבלים שהקיפום.
רועי היה גיבור כשנכנס מתחת לאלונקה ע"מ לחלץ את עמיחי המ"מ ולצאת עם כל הפצועים מ"שטח ההשמדה".
רועי היה גיבור כשנזרק רימון במרחק עשרים ס"מ ממנו בעודו כורע תחת האלונקה, ובהחלטה של שנייה הבין שזה "או הוא וחייליו או רק הוא". בגבורה זינק ופלג גופו התחתון ספג את הדף הרימון. רועי היה גיבור כשניסה מיד לשוב ולעמוד על רגליו ולהילחם. רק עמד וקרס. לצערו גילה שרגליו רוסקו מהרימון.
רועי היה גיבור כששאג "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד" ובהרעידו את אדמת לבנון הפיח רוח חדשה בחייליו.
רועי היה גיבור כשבאו לטפל בגופו המדמם והוא פקד על החובשים ללכת לטפל קודם באלכס הסמ"פ ז"ל.
רועי היה גיבור בעוד מליון סיטואציות ורגעים שאותם הסתיר תחת מעטה צניעותו וחיוכו הביישני ואיש לא ידע עליהם לעולם… וכמה שחשב להסתיר עצמו - בורא עולם חשב אחרת. וכך מצא עצמו בסיטואציה נדירה למען תיגלה ברבים מעט מאישיותו הגדולה. וכיוון שכך חפץ בורא עולם לא פלא הוא שללא יחצני"ם, קמפיינים ומעצבי דעת קהל - שמו נישא בפי כל ויותר מזה בלב כל."
ביום שישי האחרון מלאו 16 שנה לנפילתו של רועי קליין במלחמת לבנון השנייה, בחיבור לא מתוכנן שבוע שעבר העברתי הרצאה על מבצע אנטבה-יונתן- כדור הרעם, בהרצאה השתתפו מעל 1,400 איש!!
בהרצאה סיפרתי שלזכרו של יונתן נתניהו כתבה תלמה אליגון רוז את השיר "ארץ צבי". זהו השיר שרועי קליין אהב במיוחד.
תקופה לאחר מותו של רועי הוריו קנו כרטיס להופעה של תלמה אלירון רוז, בלילה לפני ההופעה תלמה הוסיפה בית נוסף לשיר לזכרו של רועי, בית כ"כ מדויק, מרגש, אמיתי ונוגע (מצורף להלן, קישור לכתבה מרגשת בה רואים את תלמה, יהורם גאון ובני משפחתו של רועי משוחחים.)
"...לְהַצִּיל חַיִּים הוּא בִּקֵּשׁ
וּכְשֶׁקָּרָא שְׁמַע יִשְׂרָאֵל
הָרוּחַ חֶרֶשׁ אֶת שְׁמוֹ נָשָׂא
רוֹעִי ה' יִשְׁמֹר עָלֶיךָ
עַל תֹּם דְּרָכֶיךָ עַל עֻזְּךָ
עַל אֶרֶץ צְבִי - שֶׁנִּשְׁמָתְךָ
שְׁזוּרָה לָנֶצַח בְּבֶגֶד יוֹמָהּ".
שנזכה גם אנחנו להתנהג בגבורה ביום יום שלנו
כי אנשים גדולים נבנים ממעשים קטנים
עד כאן להיום
נפתלי חן.
ארץ צבי - סיפורו של הבית הנוסף