משפחת זהבי היקרה!
זהו תפקידי הראשון כפ"פ.
לא הספקתי להכיר את כולם אך מבין 99 חיילים את גד דווקא הספקתי להכיר.
הייתי נוהגת להצחיק אותו וגם אם זה לא היה כ"כ מצחיק גד היה צוחק וזה היה פשוט מקסים, העדינות והג'נטלמניות שלו.
ופתאום, תחילת שבוע אני מקבלת טלפון עם ה- בשורה.
לא ידעתי איך להגיב, הדבר הראשון שחשבתי הוא איך להגיע לשאר החיילים ולברר את המקרה.
ופתאום גד,
מגיע ערב, ואנו ניצבים ליד קברך
המומים ומבכים-
את מותך.
הלב ממאן להאמין,
הנשמה מסרבת לקבל.
ומתוך הצער הגדול -
שמלווה אותנו יום יום
אנו ניטלים בזיכרונות של חודש ימים -
זיכרונות,על ילד יפה, חכם ואוהב
בזיכרונות על חבר נאמן.
על נשמה זכה וטהורה שנלקחה בדמי ימיה - על ידי מלאך.
הזיכרונות היפים שהספקת להשאיר לנו מחזקים ומלווים אותנו ונותנים לנו כוח להמשיך.
"...תשמור על העולם ילד..."
יהיה זכרך ברוך!
שירן דנחי.
פ"פ חס"ע.