אלבום תמונות
איילי!
אני בוהה מול הדף ולא מוצאת את המילים.
אני רוצה כל כך הרבה לכתוב ולא יודעת איך להתחיל.
הדמעות מאיימות להרטיב את הנייר,
אני אשתדל לא להיכנע להן.
אולי אתחיל בכך שאני מתגעגעת אליך, מתגעגעת לקולך, לקומתך, לצחוק שלך, לחיוך שלעולם לא נמחק מפנייך גם בימים שאין ממש סיבה לחייך, לבדיחות שלך, לשנינות שלך ובקיצור לקולך.
הימים עוברים, החיים ממשיכים, אבל הגעגועים רק גוברים וגוברים.
אני רוצה ששוב תתקשר, שוב תבקר. אני רוצה לראות את הילדים שלי שוב שמחים לראות אותך, קופצים עלייך, מחבקים ומנשקים אותך, ואתה בשיא האהבה והסבלנות מחזיר חיבוקים ונשיקות ואומר כמה שאתה אוהב אותם וכמה שהם חמודים והם, עם כל מחמאה כזאת, מטפסים עלייך עוד ועוד, כאילו לא רוצים שהאהבה הזאת תיגמר לעולם.
מלאך שלי, אתה חסר לי, חסר לכולנו.
מקווה שמלאכי השמיים שומרים עליך, כי אתה באמת ראוי למשמר שכזה.
אוהבת אותך מאוד ומתגעגעת
מאוד מאוד מתגעגעת
שרי.