אלבום תמונות
מאז שהלכת
בכל יום, בנסיעתי חזרה מהעבודה
חוזרת אני אל רגעי האימה,
ולפחד מהלא נודע
אחרי שיחת הטלפון המוזרה
הקוראת לי לשוב הביתה במהרה.
ואז כמו בתוך חלום של מישהו אחר,
לא מאמינה שבך מדובר
ואנו עתידים לעבור
את מה שקראנו עד אותו יום רק בעיתונים.
מאז שהלכת
הותרת מאחוריך חלל גדול.
שהולך וגודל עם כל יום שעובר,
עם כל געגוע, דמעה וכאב
אני בעצם לומדת להבין את מה שהלב מסרב,
את הליכתך לבלי שוב
ושאת פנייך היפים נראה מעתה רק בתמונות וקלטות.
מאז שהלכת
לקחת אתך גם חלק מאתנו
ופתחת בלבנו מגרה גדולה של עצב.
עצב של תום שנקטע, על עץ חסון שנגדע
והוא עוד צעיר ומלא חיים.
לנצח אחי, אזכור אותך תמיד
עוד נפגש בסוף אתה יודע
אוהבת ומתגעגעת נעמי.