טוראי אברהם המאירי ז"ל

25.4.68

הבט אחורה עלם

הבט אחורה עלם
אל מרחבי אין סוף
סרוק כל שביל, כל תלם -
אל תירא - חשוף
ולא יצחק לו סב
למרחבים של נער
דע-גם לו יכאב
לזכר שנות הסער
ראה ליבו של תינוק
עם גן, חבר וגם אמא
הנה גמר הוא לינוק
ומושיט לה היד-וקדימה...
מוסיף להיות החבר,
האב וגם אם לצידו
תומכים הם לבל ישבר
לבל ישאר לבדו
הינוקא הופך כבר לעלם
מלא בטחון, אדיר כח
בגרות כבר אופפת הצלם...
אך ילד נשאר לו קמח
לפתע הכל נשבר לרסיסים
הילד הופך ללוחם
הבית הופך למספר בסיסים
ואבא כבר לא מרחם...
שוב נתקעת סכין בנשמה
ואמא איננה עוד כאן
צריך לעשות לבד מלחמה...
ובלב רק ילל חתן
לפתע אתה אדם ולא נער
עומד ותוהה על שנותייך
עמד ולא זז, כעץ שביער -
מחזיק בעקרונותיך
הבט אחורה עלם
אל מרחבי אין סוף
חפש ומצא איש-חלם
אמור לו - יש גם חוף