ילד שחרחר, יפה-עיניים, ביישן וצנוע. בכיתתו, בבית-הספר, ידעו חבריו כי אפשר להעתיק ממחברתו של אהרון, התלמיד הטוב והשקדן. כאשר בגר, התגלה לעיני כל כחבר וכאדם, עליו וסימפטי, אחראי וקפדן.
יליד רחובות. המצב בבית היה קשה, אולם אהרון לא התאונן. אדרבה, הוא עודד את אמו וסעד אותה בעת משבר ומצוקה, היה קשור אל אמו בעבותות אהבה.
אהרון היה סמל מחלקה קשוח מעט, אבל אנושי מאוד. לפני היציאה לאימונים הקפיד על ההכנות, ובמקביל דאג לצורכי פקודיו, דאג שלא יחסר להם דבר. במסעות או בתרגילי פשיטה היה מסייע לחיילים שהתקשו בנשיאת ציודם. השתתף במסעי אלונקות, דבר שהעלה את מוראל המחלקה. היה טיפוס פעלתני, מוכן בכל עת לצאת לאימונים או לפעילות מיבצעית. כאשר שהתה יחידתו ברמת-הגולן, דאג תמיד לאספקה ולחלוקתה באופן שווה בין המוצבים.
נפל בעיצומה של מלחמת ההתשה ברמת-הגולן, והוא בן 21 אביבים.
(מתוך הספר "ברקים ברמה" - סיפור חייהם ונפילתם של 22 חיילים ומפקדים של גדוד "ברק" במלחמת יום הכיפורים, ואחריה)