אלבום תמונות
ספטמבר 1974
יקירי
מרחפת לי אי-שם במרומים,
עם כל עברנו, והוא ארוך, גדוש ומגוון,
שלא פסח על האושר והיגון.
התקווה, כוחה כברזל, אשר ממנה שאבנו
אנו את כוחנו.
צי האחיות שהביט בנו בהערצה וברחמנות
ושואל: עד מתי?
וכך, כשהשעות חולפות וכל דקה-כשעה,
מלווה במחשבות ויסורים,
היתכן?
לרגע נדמה כאילו זו אגדה - אך -
המציאות מנצחת את הדמיון - והכל -
הופך ודאי יותר...
עד כמה יעמוד הכוח לשמור על הקיים
ולהמשיך לשאת בי את סיפורנו?
ציפי
מתוך חוברת לזכרו
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח.