"... חנוך נולד במשפחת עמלים דתית. במקום מולדתו נתגלה כנער צנוע וטוב לב, פשוט וטבעי בכל הליכותיו. היה חביב על ידידיו ומכריו. תמיד פרס לרעב לחמו. בשעה שעבר באופניו בחוצות המושבה, והוא עמוס סלים ובהם דברי מאפה, היו עיניו מבחינות בעינים רעבות, ומבלי שאיש ידע על כך היה מכניס בהסתר לפלוני ואלמוני כיכר לחם ב"הקפה" על מנת שישלם לכשירוויח.
חנוך היה בעל כשרונות רבים. עד מהרה למד כל מקצוע. עבד במסגרות ובחשמלאות, הצטיין בכשרון מוסיקלי מעולה.
כשהתגייס חנוך לחטיבת "כרמלי" ידע כבר את כל סוגי הנשק. הוא השתתף בקרבות רבים בחזית הצפון. בהפוגה הראשונה קיבל חנוך חופשה, לאחר זמן ממושך של שירות בצבא. בבואו לחופשה הלך לבית הכנסת, התפלל ברכת "הגומל", ונתן תרומה גדולה לעניים.
במכתב להורים כתב תמיד על הרגשתו הטובה וביקש לבל ידאגו כי הוא מרגיש בטוב "בחבורת החיילים העליזה".
בקרב האחרון לטיהור כביש תל - אביב חיפה, לפני ההפוגה האחרונה, נקרא לתגבורת בתור "שפאנדויסט", בעוד עיניו רואות את המחלקה פורצת וכובשת את הכפר פגע בו כדור האויב - ונפל".