מה מרה היתה הבשורה על נפילתך
שנפלה כרעם על ראש מכריך וידידיך
היתכן שלא עוד נראה דמותך?
טרם טעמת מחיי נעוריך
יד זדונית קיפדה פתיל חייך
מה גדול הכאב, בלי דמעות
סלעי החרמון ומורדותיו המושלגות
יבכו חרש בן חמודות
תהיה נשמתך צרורה בצרור הנשמות הטהורות.
תקוה ששון