תפריט נגישות

רב"ט משה מוריס טימסית ז"ל

מהחוברת לזכרו - כתב לזכרו ג'מי


כשאני כותב מלים אלה אני בעצם לא יודע היכן להתחיל ובמה להמשיך כי אין פה ענין של התחלה וסיום, ואני לא מתכוון למובן הפיסי של המלים אלא למובן היותר אי רציונלי, הרוחני שבהם, קשה מאוד להתחיל וקשה לסיים. לכן, אתפס לכמה צדדים בלבד של ידידי וחברי לנשק משה ז"ל...
ואם כבר הזכרתי חבר, אז אתחיל בכך, תמיד טוענים שלאחר שאדם נופל זוכרים רק את הטוב שבו. אבל אני חייב לאמר שאצל משה, על אף נסיונותי הרבים להזכר בדברים הרעים שעשה הרי שאינני נזכר.
משה היה חבר וזה מתבטא בכך שהוא, פשוט, אהב את כולם וכולם אהבו אותו, כי משה אהב לעזור לחבריו. אני נזכר במקרה אחד כאשר יצאתי הביתה והיה לי מחסור בכסף ומשה שלף מארנקו עשיריה ומסר לי אותה.
ולמעשה הלוחם - גם על כך אפשר לכתוב המון דברים אך אציין מספר עובדות בולטות. משה היה ידוע כמקלען הטוב ביותר במחלקה ואפילו אולי בפלוגה, תמיד הוא השתתף בתפקידים החשובים והעיקריים בתרגילים הפלוגתיים, היות וזריזותו בהחלפת מחסניות וכושר הסחיבה שלו היה גדול. הוא היה בחולית טיהור ראשונה ובאם היו צריכים לרתק שיירה, במהירות הוא היה שם. ולא רק בתפעול הנשק הוא היה טוב - למשה היה כושר והיה בין הטובים בסחיבת אלונקות והוא תמיד סחב וסחב עד שהיו מציעים לו להתחלף.
מנקודת ראות שונה לגמרי הייתי רוצה לספר על אחד הדברים שתמיד אזכור והוא אהבתו לבעלי חיים ובמיוחד ל"שפנים". לאחר כל סיור שהשתתף היה מביא איתו "שפנפן" קטן והיה מאכילו ומטפל בו, ואפילו לקח איתו "שפן" הביתה. הוא אהב לרכוב, על חמורים וסוסים ולשחק עם החולים.
את טוב ליבו הביע בדרך אנושית ביותר ע"י התיחסותו לילדים הערבים הקטנים ברצועת עזה. כשהוא היה הטבח תמיד היו מתגודדים המון ילדים ערביים ומשה היה מחלק להם לחם מיותר או כל דבר אחר שלא היה לנו צורך בו. משה היה מסתבך בכך באי ביצוע הוראות על כך שאין לתת לילדים שום דבר, אך הוא עם טוב ליבו היה נותן כל מה שיכול, ואף משחק אתם ושואל לשמם וכמובן שהכל ידעו את שמו.
באשר לבקיאותו בעניני מטבח, לדעתי, הוא היה הטבח הטוב ביותר במחלקה. ותמיד העדפתי אותו על האחרים, משה כמובן היה זה שהכין את הקפה הטוב ביותר. שתיית הקפה שהכין, תמיד הזכירה לך את הבית.
וברצוני לסיים בזאת, שבעצם אני עדיין לא התחלתי ומה שכתבתי עד עתה על משה הינו המעט שבמעט שאפשר לכתוב על משה האדם. ומה שאיננו כתוב נתון בזכרונו של אחד ואחד מחבריו שיזכרו אותו ואת חברינו שנפלו, לעד!

ג'מי
סמל המחלקה

בניית אתרים: לוגו חברת תבונה