אלבום תמונות
עזרא, בני, יקירי,
מקום לזכרונות, לא הותרת לי:
פעמיים נקם הגורל בי:
בראשונה, היה זה, כשנלקחת ממני,
בעודך רק בן ארבע שנים.
בלא רחמים, הפרידו אז בינך לבין אחותך סלי,
נלחמתי להשיבך אלינו, בכל כוחי ודמי,
אך מלחמה בחוק היבש, ובצדק השרירותי -
מי אני, ומה היא כל יכולתי??!
שנים רבות וארוכות המתנתי בתקווה,
שיום יבוא, ושוב נתאחד,
וכשחלומותי ותקוותי התגשמו, האמנתי -
שלעולם תשאר עמנו.
כשם שבמאבקי נגד החוק, היתה ידי על התחתונה.
כך גם במלחמת הגורל, קצרה אותה יד מתשועה.
מעטים הם הזכרונות שהשארת לי:
בהם אני נאחזת בשיני, מנסה לשזור
בהקפדה כל פרט מפרקי שהותך הקצרים עמנו.
למרבד חיים, הנושא את שימך
לא נתנה לי הזדמנות להעניק לך, עזרא,
את אשר אם זכאית ומסוגלת להעניק לבנה.
עקבתי אחריך מרחוק, כשנשלחת לשרת בלבנון.
לא דאגתי לך. גם לא חרדתי לשלומך,
כי ידעתי בבטחה, שמישהו שם למעלה, מכוון צעדך.
כי ידעתי, שמלאה כוס יגונך, ושום צרה לא תשיגך.
הן רק החילות לחיות!
מדרכך כל מכשול הסרתי בהתמדה.
השבח לאל עלית על הדרך הנכונה!
ואנו... אני ליוויתי אותך בליבי פנימה,
ספרתי את הימים בין פגישה אחת לשניה,
ובכל פגישה, הוספתי למוחי עוד פרט עליך, או - ידיעה...
פניך היפים צפים מנגד עיני
בעלותי על יצועי, ועת אקומה משנתי,
אותו חיוך שקט וביישני,
אינו מרפה ממני.
וצניעות זאת שלך, לנצח תלווני.
שבעה ימים לחמת על חייך בעקשנות אילמת...
אחותך, משפחתך גם חבריך בקיבוץ לא משו ממטתך.
שחים היו לך את רחשי ליבם -
בשיר, או בתפילה, או במבט אוהב וחם
ומנגד ישבתי אני,
מתפללת לנס: עזור, אלי!
הן בני שלי כל כך צעיר,
טעם חיים הוא טרם הכיר...
בעוד מחצית השנה ישתחרר,
יסע לחו"ל לשנה או - יותר
ואני הן הבטחתי לו עזרתי
במימוש חלומו, הו אלי...!!
אך הנס לא התרחש
וקץ לכל... הקיץ הקץ...
זכרך ישראל עימי לעד.
אימך פ.ב