תפריט נגישות

סג"מ אברהם אבי פרדו ז"ל

הקרב האחרון / אמזלג יעקב


תאור המלחמה - יוני 1982

יום ראשון שעה 11.00, אנחנו בדרך למעבר הגבול, לפני השער שבגדר המערכת פוגשים את הרב, מספיקים לקחת תפילת-דרך. הרב נותן לנו תפיסה גדולה של דפי תפילה ואבי מחלק לכל הכלים שאנו עוקפים בדרך.
עוברים את הגבול, עוברים את מחסום האו"ם ופותחים באש. מבצעים תנועה ואש, כאשר אבי נמצא בדופן ימין של הנגמ"ש ומתפעל את המא"ג, מקפיד לירות למקומות חשודים, אנחנו בשלב ההתלהבות. עם ערב מגיעים למרגלות חצבייא.
לילה ראשון בשטח אוייב, כולם במתח, שגובר והולך עם התעצמות הארטילריה, אנחנו מתחילים להבין שזוהי מלחמה. עם אור ראשון מבצעים התקדמות נוספת שמלווה שוב בארטילריה של האוייב, כולם כפופים בתוך הנגמ"ש, מהדקים שכפ"ץ וקסדה וצופים לכל האגפים על מנת לזהות אוייב ולהפתיע. בשעות אחה"צ אנחנו שוב בקו עמדות חדש, כאשר מזהים לפתע מסוק תקיפה סורי מסוג "גאזל" שנע בטווח של כ-800 מ' מאתנו, אנחנו פותחים באש, המסוק מעלה עשן ואחר כך מסתבר שנפל. כולם במצב רוח גבוה. נוכחנו לדעת שהשד שנקרא "גאזל" אינו נורא, ועם קצת עירנות ומיומנות בתפעול הנשק אפשר להוריד אותו. שוב לילה ואנחנו מבצעים עוד התקדמות ונערכים בקו עמדות חדש, אשר ממנו יוצאים עם אור ראשון. ככל שאנחנו מצפינים גוברת האש הארטילרית ואש האויב.
הסורים מפוצצים כבישים ומנסים לעכב אותנו, נגמ"ש 4 א' עולה על מוקש, ויוצא מכלל שימוש.
עמית הנהג נפצע ומפונה אחורה. נגמ"ש 4 ב' עולה גם על מוקש כשעה אחר כך, יש עוד פצועים, דבוש וברנס שגם כן מפונים לאחור. נשארנו עם שני כלים, לפנות ערב תופסים עמדות, וכשהחושך יורד מקבלים פקודה להמשיך לנוע. שלושה טנקים נעים ראשונים, אחריהם הכלי שלי, עוד שני טנקיםוהכלי של רון. אנחנו דרוכים, קצת לא נעים ליסוע בלילה, שקט מסביב, מכלי שלי מזהים עמדות ואוהלים, אני מבקש לפתוח באש תוך כדי תנועה ונענה בשלילה. כמה דקות אחרי כן נפתחת אש והטנק שמאחורי הנגמ"ש שלי חוטף פגיעה ישירה ונדלק.
אנחנו פותחים באש מכל המקלעים, יורים כמו משוגעים, אבי מתפעל את המא"ג, המא"ג עושה בעיות מסתבר שהלך קפיץ, אבי מנסה לתקן אותו ואז אני אומר לו - תירה מהנשק האישי.
המג"ד מחליט לחלץ לאחור, ואז מסתבר ששני טנקים המשיכו ליסוע קדימה ואין איתם קשר, אחד הטנקים חוזר וכעת חסר לנו טנק. המג"ד מורה לי ליסוע ולנסות לאתר את הטנק. אנחנו יוצאים תוך כדי ירי לכל הכיוונים ופתאום מזהים את הטנק, נצמדים אליו עם הנגמ"ש ומתחילים להעביר את הצוות אלינו, האקט הזה לוקח זמן, כאשר מסביב יורים במשך כל הזמן.
חלצנו את הצוות ונסענו אחורה תוך כדי אש עד שחברנו חזרה לכוחותינו.
המתנו עד הבוקר, ואז קבלנו באור ראשון אישור ליסוע ולקחת תחמושת, החזרנו את צוות הטנק שחלצנו, לקחנו תחמושת מכלים שעלו אתמול על מוקשים, לקחנו חלקים למא"ג וחזרנו לחוד, ואז ירדה אש ארטילרית צפופה ומדויקת, ירדנו לתוך הכלי, שאלתי בקשר פנים אם הכל בסדר, נעניתי שיש פצועים בכלי.
קמתי והבטתי אחורה, חלק ופרדו נפגעו, פינינו אותם לתאג"ד בנסיעה תוך כדי חבישה ושם נפרדנו מהם, מאבי נפרדנו לעולמים.

אמזלג יעקב

בניית אתרים: לוגו חברת תבונה