סג"מ אברהם אבי פרדו ז"ל

אלבום תמונות

לאט לאט חולפים הימים
זה כבר שלושים,
איך מהר חולף הזמן
וכעת עלינו לבקר אותך על קברך הרענן,
השמש לוהטת וזוהר מסביב, עצים
קברים של גיבורים,
אשר במלחמה זו הוטמנו פה הנופלים.
השתתפתי במלחמות ישראל על קיום עמנו
במלחמת העצמאות הזו קמה מדינתנו,
זו היתה מלחמה קדושה לקיומנו כעם
אז כבר ידענו כי זו לא המלחמה האחרונה.
היו חדירות, רציחות, מלחמות הטשה
אבל מטרתנו היתה קדושה.
ובמעט הנשק אשר היה בידנו
נלחמנו בגבורה, כולנו אז כמתנדבים בעד קיומנו.
נלחמנו לא 8-13 וכדומה, לא ידענו.
הופענו לעמדות להגנה מפני אויב,
ואז רבים מחברי נפלו וגדול היה הכאב.
האם זה מנחמנו?
על אבדן נכדנו, בננו.
אולי זו תהיה המלחמה האחרונה לעמנו.
אל אלוהים, אבי שבשמים
אתה כשומר ישראל זה שנות אלפים
כך אומרים המאמינים, בך לבטוח
אבל אני באמונה בך מזמן לא בטוח
ולמה?
כי לטווח בנו זה דורות לא מנעת
זה דורות רבים וגם בזמננו עתה.
אני הקטן האבל זכיתי לשלושה אבות:
אחד אתה, אבי שבשמים
שני, הוא מלידה אבי, בגולה הושמד,
וקברו לא ידעתי.
והשלישי הוא אתה נכדי היקר, אבי.
אשר תקוות כה רבות והצלחות לך אחלתי,
ולא אכזבתני.
גאה בך הייתי ובפועלך אף פעם לא אכזבתני,
לצבא גוייסת, לקצונה נבחרת וזה מתוך אהבה בחרת.
לי תרמת התגאות, כי לנכד כזה זכיתי, והאמנתי עוד לרבות, ממך קיויתי.
והנה, כרעם ביום בהיר, הירח עוד האיר, בשורת איוב התבשרתי,
כי במלחמה אכזרית נפלת חלל.
אם מותר להגיד ככה, עם כל הכאב
לא הובלת לטבח, נלחמת כזאב,
אבל לי זה לא מקל, הכאב.
אתה חלל במלחמה ואותי השארת בחלל,
איך להתנחם, לנחם את הוריך, ואחיך
קשה לי להשלים עם העדרך.
אני הקשיש סבך, המעריצך ואוהבך,
חייב ללוותך למנוחת עולמים?
אבי יקירי, תהיה מנוחתך עדן.
בשבילי זה גהינום, ואם זה נכון, מקומך בגן עדן.
זכרונך יהיה שמור לי לנצח, אבל נצח הוא קצר.
מר לי, מר עליך הנהדר, והנעדר.
אני בהלם עם ללוותך למנוחת עולמים,
אנא שיהיה לי הכח להמשך הימים.
כאבי הוא גדול, גדול מנשוא.
השארת אחריך משפחה גדולה, ענפה, שלא תדע יותר אבל ויגון.
זכרך מכולנו לא ימוש עולמים כי הנך הצטרפת לחבורת הגיבורים הנופלים,
אשר עמנו לא שוכח לעולמים.

סבך
יעקב פפר