סג"מ אברהם אבי פרדו ז"ל

אלבום תמונות

חייתי עם אבי 9 וחצי שנים.
אני זוכר אותו כאחד שאוהב לבלות. מהרגע שאבי התגייס לצה"ל, הרגשתי שתהיה מלחמה.
פעם בשבוע, ביום שישי הוא היה בא לחופש, רק הייתי רואה אותו מגיע הייתי רץ הביתה, להיות איתו. בערב הוא היה מספר לנו חויות מהצבא ואני אהבתי להקשיב לסיפורים.
אבי היה אוכל המון, ותמיד נשאר רזה. השרירים שלו התפתחו בצבא והוא נהיה חתיך. פעם קרתה לאבי תאונה והמכונית שלנו כמעט ונהרסה.
הוא היה מצלצל מהצבא לשאול מה הענינים ואיך התיקון מתקדם.
לילה אחד שמעתי את אמא צועקת, לא הבנתי מה קרה. לאחר מכן היא סיפרה לי שאבי נהרג.
היא בכתה עד שהשכנה ירדה. ישנתי את אותו לילה אצל השכנה. השכנה אמרה לי שאבי פצוע, זה הרגיע אותי מעט. בבוקר היא סיפרה לי שהוא נהרג. לא יכולתי ללכת להלויה ונשארתי אצל השכן. השכונה היתה מלאה במכוניות, הורים של חברים כל הזמן באו אלינו הביתה.

אחיך
שחר פרדו